קלד

התחתונים (והיינו בחי' הארת הקו שלאחר הצמצום כו'), ולכן יכול ג"כ להיות הפסקת השפע כשאין מעשה התחתונים. וזהו שכנס"י שאלה שלא כהוגן³² ויבא כגשם לנו והיינו מפני שנפסק לפעמים לכן שאלה זאת היא שלא כהוגן, אבל יש בחי' למעלה שאין מגיע לשם מעשה התחתונים רק הוא נמשך ממילא ומאליו ולכן נמשך בתמידות אפי' כשאין מעשה התחתונים (והיינו בחי' חפץ חסד הראשון שהוא בחי' רצון הפשוט להטיב שמחמתו עלה במח' אנא אמלוך שנק' מל' דא"ס, ולהיותו בבחי' א"ס לכן אין בו שינוי מצד מעשה התחתונים), וזהו בחי' טל וע"ז אמר שראשי נמלא טל כו' וד"ל.

ה) והנה זהו מאמר הקב"ה לכנס"י ובאה ע"ז התשובה מכנס"י פשטתי את כותנתי³³ איככה אלבשנה, ופי' במדרש דכותנתי הוא בגדי כהונה ובגדי מלכות, והכוונה בזה דאיך יוכל להיות התעוררות מן השינה מאחר שנפשט ממני בגדי כהונה ומלכות (ועד"מ באדם כשמעוררים אותו משנתו הוא משיב שפשטתי א"ע ממלבושי ולכן לא אוכל לקום כו'). ולכאורה אינו מובן מה ענין בגדי כהונה ומלכות להתעוררות מן השינה. ויש להקדים ענין הקרבנות שנק' ריח ניחוח³⁴ לה', ולכן מצד הקרבת הקרבן שהי' בזמן בהמ"ק לכן לא הי' אז זמן שינה כי הריח מפקח את השינה (ובזה יש לפרש ביוחנן כה"ג שביטל את המעוררים כו' מצד שהי' בזמן בהמ"ק ואז לא הי' בחי' שינה גם בז"א מצד הקרבת הקרבנות הנק' בשם ריח כו' וד"ל), משא"כ המאכל מביא את השינה כידוע³⁵ בדרז"ל שלא היו מניחין לכה"ג לאכול הרבה מצד שהמאכל מביא את השינה.

ולהבין ענין זה מפני מה המאכל מביא את השינה, הנה המאכל הוא מבחי' דומם וצומח וחי שאין להם מוחין ושכל מצד העביות וגסות שלהם, משא"כ האדם המוחין שלו הם רוחניים יותר לכן הם מסוגלים לקבל אור השכל בתוכם, ולכן כשאדם אוכל המאכל שהוא מדצ"ח הגם שנתברר ונכלל בנפש האדם, מ"מ הפסולת שלו שאינו יכול להתברר וליכלל עולה מזה קיטורים עבים אל המוח ומסתירים אור השכל, ולכן נסתלק כח השכל למקורו שזהו ענין השינה כו'. ובבחי' בעל חי יש בחי' שינה מצד שאוכל צומח שהוא מגושם יותר מבחי' חי, ולכן הוא מסתיר חיותו וגורם הסתלקות, זולת דגים שבים שמזונם הוא בחי' מים דבר רוחני, ובסוס יש טעמים