קל

דחו"ב ולמטה מטה בשבעה אלה עיני הוי', וממילא הי' תופס מקום מעשה התחתונים שהוא ענין תומ"צ שישראל עושין, ולכן הי' נמשך שפע הפנימי' לישראל, ולאוה"ע לא הי' נמשך רק הפסולת ותמצית השפע. אבל בזמה"ג קוב"ה בגלותא אסתלק לעילא לעילא שהוא הסתלקות האור מן הכלים דחו"ב לבחי' רוממות עצמותו שלמעלה מן החכ' ושם אינו תופס מקום מעשה תומ"צ¹⁰ כמ"ש אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו, אם צדקת מה תתן לו כו', ולכן יוכלו אוה"ע לקבל עצם השפע ולמשול על ישראל וכמ"ש רם על כל גוים ה' שמקבלי' מרוממו' דשם הוי' שהוא למעלה מהחכ' מצד העדר תפיסת מקום וכמ"ש שממית בידים תתפש כו', וזהו בחי' שינה למעלה כו' וד"ל.

ג) אך הנה ארז"ל יוחנן כהן גדול ביטל את המעוררים¹¹ שהיו אומרים עורה למה תישן הוי', כי באמת הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ולהבין זה איך שיש למעלה שני הבחי' בחי' שינה וגם לא ינום ולא יישן כו', יש להקדים ענין מ"ש הנוטע אזן הלא ישמע¹² אם יוצר עין הלא יביט כו', והנה פשוטו של מקרא הוא כיון שהוא יוצר עין הגשמי הלא יביט בעצמו בודאי, אך באמת הכוונה הוא בתיבת עין הוא כלי העינים העליונים שהם בחי' אברים דשכינתא (בבי"ע) ובחי' כלים דחו"ב (בבחי' אצי'), וע"ז אמר שכיון שהוא יוצר עין שהוא ענין התלבשותו¹³, א"כ קל וחומר שיביט בעצמו למעלה מן החכ' ובינה, וא"כ יש ג"כ בחי' ראיה והשגחה על כל הפרטים בעצמות אוא"ס שלמעלה מן החכ'¹⁴ (והוא בחי' עינא דעתיקא שלמעלה מן החכ' או למעלה מעלה בבחי' א"ק, והוא בחי' מח' דצופה ומביט כו' כל הפרטי' כאו"א בפ"ע ובסקירה א' כו' וכמ"ש המבין אל כל מעשיהם בפרט ואעפ"כ הוא בסקירה אחת כו' וד"ל). ומעתה יובן ענין הנ"ל שמה שיש בחי' שינה בזה"ג היינו בבחי' אא"ס המלובש בתוך הכלים די"ס דאצי' שנסתלק הפנימי' מהם וכמאמר קוב"ה בגלותא אסתלק כנ"ל (ואינו מאיר בהם רק כפי המדה ושיעור שבתחלת ההשתלשלו' כו'), משא"כ בבחי' העצמות שלמעלה מבחי' הכלים דחו"ב