קכו
במרגמה17 יזרוק האבן ויגביהנה באויר בגובה מאד שלא לפי כח ידו שביד עצמו, שאם הי' זורקו בידו לבד בלא המרגמה לא הי' מגיע כ"כ בגובה, רק ע"י המרגמה זורקו בגובה מאד. כן ע"י המצות שהנפש מקיים המצות כמו שנתלבשו בבחי' זמן18 שנק' אז בשם יומין, אזי נעשה מהם לבושים הנק' יומין עילאין שבהם וע"י נזרקת הנשמה ונגבהת הגבה מאד נעלה משורש הנשמה, והיינו עד המקום שנלקח משם הרצון עליון בדרך דילוג מלמעלה מהרצון ע"י בחי' הגבורה וכח הנ"ל. וזהו בצרור החיים הם הימים ששרשם מימים עליונים שהם מקור כל החיים, את ה' אלקיך פי' להיכן נגבהת הנשמה לזה אמר את ה' אלקיך דהיינו במהו"ע ית' קודם שנתצמצם להיות לו בחי' רצון וחפץ בעשיית שמים וארץ כו'.
והטעם שנגבהת הנשמה במדריגה גבוה ועליונה כ"כ ע"י עשיית המצות הוא, כי הנה עד"מ הזורק אבן בכח בכותל19 שע"י שמכה בכח בכותל עי"ז חוזרת האבן אח"כ בחזרה אל האדם שזרקו, ולפי ערך כח הזריקה אם בכח רב או מעט כן ממש יהי' כח ההחזרה לפי ערך זה כו', ועפ"ז יובן בענין ההגבהה של הנה"א ע"י צרור החיים שהוא עד המקום שמשם נלקח בחי' הגבורה להיות צמצום רצונו, שהרי ירידת הנשמה בגוף הוא ע"י תגבורת כח כו' שיהי' דילוג ממהות למהות והתחברות שני הפכי', וא"כ אח"כ בסיום כח זה בהתלבשות הנשמה בגוף נעשה אח"כ אור חוזר למקורו ממש שמשם הי' הדילוג והירידה, והיינו ע"י המצות שהם ג"כ באים בבחי' גבורה להיות צמצום הרצון, והמצות הם כלים לרצון העליון ב"ה, לכן עי"ז נגבהת הנשמה למקור ושורש בחי' כח וגבורה הנ"ל. וזהו שנק' ישראל גבורי כח20 כמארז"ל ברבות ר"פ ויקרא ע"פ גבורי כח עושי דברו, והיינו שעלייתם הוא בבחי' כח וגבורה וקול ה' בכח כו'21, ונק' גבורי כח ע"י מצות שמיטה כמשנ"ת שם במד"ר. וזהו ואברהם זקן בא בימים ע"י הלבושים של הימים דוקא שהם זמן
הערות
- 17. צרורה בצרור החיים. . כשזורק אבן במרגמה : ראה בכ"ז לקו"ת אחרי כו, ב. דרושים ליוהכ"פ סט, סע"ד. ובארוכה מאמרי אדה"ז נביאים ע' טו ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ריש ע' תקעט. ועוד.
- 18. ע"י המצות. . כמו שנתלבשו בבחי' זמן. . נעשה מהם לבושי' : באוה"ת ויחי (כרך ו) שם תתשיט, ב מעיר ע"ז כ"ק אדמו"ר הצ"צ בהגה"ה: ובזה יובן קושיא גדולה מאד עמ"ש הזהר בענין היומין שמהם נעשו לבושי' ואי חסרא [יומא] חדא חסר לבושא חדא, דלכאורה תמוה שהרי עכ"פ הלבושי' נעשו ממעשה המצות שמקיים באותן היומין, וכיון שכן אמאי אם עבר עליו יום א' בלא מצוה חסר לבושא חדא, הרי לכאורה יכול הוא שיתקן כשיעשה למחר שני מצות וימלא החסרון שחיסר מצוה א' אתמול, וא"כ אמאי חסרא דמשמע שהוא דבר שלא יוכל להתקן ביום המחרת. וקושיא זו הקשה רבינו [אדמו"ר הזקן] בעצמו ואמר תירוץ ע"ז, ושמעתי ממנו בזה"ל יש צדיקים שיושבי' בג"ע ק"נ שנים ואינן יודעים זה כו', וזה התירוץ נשכח מאתנו ועדיין לא השגנוהו ה' ימלא לנו. אמנם לפמ"ש בתורה זו [ד"ה ויחי יעקב תקס"ב הנ"ל] י"ל ג"כ שיובן התירוץ ע"ז, שהרי מבואר שמצד המעשה בעצמו לא הי' מגיע הנשמה כ"כ למעלה כו' אלא מצד הכח שזרקה כ"כ למטה בימי' הגשמיים א"כ דוקא כשתברר ותעשה המצוה בהיום הגשמי תגיע לאותו הכח שזרקה ולכן אם חלף יום א' בלא מצוה חסרא לבושא חדא שמצד אותו היום כו' והמ"י. — וראה גם סה"מ תרנ"ב שם ע' כד.
- 19. עד"מ הזורק אבן בכותל : ראה [נוסף להדרושים שנסמנו לעיל בתחילת המאמר] אוה"ת ויחי (כרך ו) תתשמח, א.
- 20. וזהו שנק' ישראל גבורי כח : ראה יהל אור לתהלים ע' שפו. וראה גם לקו"ת במדבר יד, סע"א-ב. סה"מ תרכ"ט ע' קצט.
- 21. בבחי' כח וגבורה וקול ה' בכח כו' : בד"ה ויחי בס' מאמרי אדה"ז תקס"ב שם נוסף כאן: בחי' גבורה דעתיק יומין שהו"ע קול ה' בכח כנ"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.