קכד
הענין הוא שכדי להיות ירידת הנשמה בגוף שהוא בדילוג הערך, שהנשמה עלתה במחשבה העליונה ושתתלבש ותשכון בחומר גופני הוא דילוג הערך מאד וחיבור שני הפכים ממש, לכן גם הכח האלקי המחברם הוא ג"כ מבחי' כח וגבורה עליונה8 שעי"ז יהי' חיבור שני הפכים אלו. וענין בחי' הכח למעלה הוא ג"כ בחי' גילוי ההעלם ופנימיות החיות וכמ"ש קול ה' בכח9, והיינו גילוי בחי' רצונו העליון ב"ה שירצה ויחפוץ בירידה זו של הנשמה בגוף, שע"י רצון זה נעשה ההתחברות כמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה. והנה המשכה זו מאוא"ס ב"ה היינו להיות רצון זה הוא בחי' דילוג וצמצום גדול, כי ידוע שהרצון למעלה אינו כמו בחי' הרצון שבאדם שכלום רוצה אלא אם חסר לו שהרצון משלימו, אבל באוא"ס ב"ה שהוא שלימותא דכולהו ולא נערוך אליו ואני ה' לא שניתי חלילה לומר שהרצון משלימו10, ומה שאמרו לשון רצון היינו שנאצל ממנו התהוות בחי' הרצון11 כמו שנתהוה ממנו אצי' בחי' ומהות חכמה כו', וא"כ אצילת והתהוות והמשכות הרצון מלמעלה מהרצון הוא בחי' דילוג גדול שיומשך מבחי' אני הוי' לא שניתי להיות רצון שתתלבש הנשמה בגוף על מספר הימים אשר נקצבו לה, ודילוג וגילוי זה מן ההעלם העצמי זהו הנק' בחי' כח וגבורה שיהי' ההעלם נמשך בבחי' גילוי, והיינו שיהי' בחי' צמצום הרצון מן העצמיות, שרצון הוא אותיות צנור שהוא בחי' צינור והמשכה מהעלם אל הגילוי. וזהו לשון ויפח באפיו מאן דנפח מתוכו נפח בבחי' פנימיות החיות כנ"ל.
אך עדיין צ"ל למה דוקא בהתלבשות הנשמה בגוף כתי' ויפח, ובבריאת הנשמה עצמה ע"י מאמר נעשה אדם12 וכן בהתהוות מלאכים צבא השמים ועולמות עליונים לא כתיב ויפח רק בעשרה מאמרות נבראו, והלא בכולם כתיב כל אשר
הערות
- 8. ויפח. . ירידת הנשמה בגוף. . הכח האלקי המחברם. . מבחי' כח וגבורה עליונה : בד"ה זה בס' בש"ו שם (מס. 1063): בבריאת האדם נאמר ויפח באפיו בכח דוקא שלא נאמר כן בכל הנבראים. ובד"ה זה תר"ל (סה"מ תר"ל שם ע' נב — שהוא הגהות על מאמר הנ"ל) העביר כ"ק אדמו"ר מהר"ש את הקולמוס על תיבת ”בכח". ועד"ז תיקן בהמשך המאמר שם. ובסה"מ תרמ"ד שם ע' ריז מעיר ע"ז כ"ק אדמו"ר מהורש"ב: כ"ק אאמו"ר בס' למ"ד ד"ה ויחי העביר הקולמוס בכ"מ שנאמר בכח על הנשמה, ולא זכיתי להבין כוונתו הק'. עכ"ל. ולהעיר מאוה"ת נח (כרך ג) שם תרמד, ב: ועד"ז יובן למעלה דהגם דשם לא שייך ח"ו בחי' כח ע"ד שהוא במשל כי לא ייעף ולא ייגע ח"ו, אלא ההמשכה שנמשך בדרך השתל' עו"ע הוא מבחי' חיצוניות ואינו נק' בשם כח כו', משא"כ בהתהוות נשמות ישראל הרי מבחי' פנימיות נמשך למטה כו', ולכן שיהי' נמשך מבחי' פנימיות העליון למטה זהו נק' בחי' כח שהוא גילוי פנימיות החיות. וראה גם שם תרמו, ב: שכל בחי' כח הנזכר אינו סותר למ"ש אני ה' לא שניתי כמשנת"ל, כי נק' כח רק מצד גילוי הפנימיות כו'.
- 9. וענין בחי' הכח למעלה. . קול ה' בכח : ראה בארוכה מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' ה ואילך. יהל אור לתהלים ע' קיב.
- 10. באא"ס ב"ה שהוא שלימותא דכולהו. . חלילה לומר שהרצון משלימו : ראה סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תל. [ובהנסמן שם בע' תכט].
- 11. ומה שאמרו לשון רצון היינו שנאצל ממנו. . בחי' הרצון : באוה"ת נח שם מציין ע"ז לד"ה ויהי בשלח בתו"א בשלח סא, ג.
- 12. ובבריאת הנשמה עצמה ע"י מאמר נעשה אדם : כ"ה גם במאמרי אדה"ז תקס"ב שם [ובשאר מקומות שנסמנו לעיל בתחילת המאמר]. ובאוה"ת נח (כרך ג) שם תרמה, סע"ב מעיר ע"ז: ובמ"א נתבאר [לקו"ת נצבים ובארוכה לקמן ח"ב ד"ה יו"ט של ר"ה] דבריאת הנשמה עצמה לא נזכר כלל בעשרה מאמרות כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.