קיז
אלקות בעולמות. וזהו ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום, פי' צדיקים הוא מה שע"י המצות שנק' צדקה ממשיכים להיות צדיק ה' בכל דרכיו, ועי"ז נמשך כאור נוגה שהוא בחי' אור שבעת הימים ז"ת דעת"י, ע' בד"ה אלה תולדות יצחק14. וזהו מ"ש ושמרו דרך הוי' שכמו הדרך הולך מעיר לעיר כמו"כ ע"י מעשה המצות ממשיכים בחי' דירה בתחתונים, שלכן נק' תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן בשם תר"ך עמודי אור, שכמו העמוד מחבר הגג עם הארץ15 כמו"כ ע"י מעשה המצות ממשיכים המשכת אלקותו ית' מבחי' תרי"ג ארחין דגלגלתא להיות נמשך דירה לו ית' בתחתונים כו'. וע' בד"ה כי ישרים דרכי הוי'16, ובד"ה ביום השמע"צ וישמחו בך17 ישראל מקדשי שמך, ובד"ה ועמדו רגליו18 ביום ההוא על הר הזיתים.
ועפ"ז יובן ענין מי יתנך כאח לי19 כיוסף לבנימין, כי הנה נודע שיש מה שנאצל בסוד שורש ויש מה שבא בסוד תוספת20 אח"כ, ונודע ממה שארז"ל במד"ר חיי שרה פס"א, שתוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר, והיינו כי ז"א נאצל בסוד שורש רק ו' קצוות לבד והמוחין דז"א באים לו בסוד תוספת, והמל' נאצלה רק נקודה אחת והט' ספירות באים בסוד תוספת, וז"ע בנין המל' ע"י תשע תקיעות דר"ה וט' ברכות שבמוסף ר"ה להיות בנין המל' בע"ס21. וז"ע מ"ש יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים[ednref_52_נב], כי שורש נש"י הם ס' רבוא נגד בחי' ו' קצוות כמו שהם כלולים מיו"ד, ויו"ד מיו"ד. ויש לפרש פסוק חלקי ה' אמרה נפשי, ששורש ס' רבוא הם משם הוי', והיינו כאשר הוא"ו מש' הוי' כלול מיו"ד22 ה' פעמים23 עולה מספר ס' רבוא, כי וא"ו פעמים יו"ד הוא ששים, ויו"ד פעמים ס' הוא ששה מאות, ועוד יו"ד
הערות
- 14. וזהו ואורח צדיקים. . ע' בד"ה אלה תולדות יצחק : תרל"א (לעיל ע' סו. וס"ע עב-ג).
- 15. תרי"ג מצות. . תר"ך עמודי אור. . מחבר הגג עם הארץ : ראה אגה"ק סי' כט (קמט, סע"ב ואילך). סה"מ מלוקט ח"א ס"ע סה ואילך.
- 16. בד"ה כי ישרי' דרכי הוי' : תרל"א (לעיל ע' פט ואילך).
- 17. ובד"ה ביום השמע"צ וישמחו בך : סה"מ תר"ל ע' שכה.
- 18. ובד"ה ועמדו רגליו : סה"מ תר"ל שם ע' שכ ואילך.
- 19. ועפ"ז יובן ענין מי יתנך כאח לי : בהבא לקמן (בפיסקא זו וב' פיסקאות שלאח"ז) ראה אוה"ת מקץ (כרך ה) שם תתקעח, ב.
- 20. נודע שיש. . בסוד שרש. . בסוד תוספת : ראה גם אוה"ת לך לך (כרך ד) תשטז, ב. דברים ע' כ. סה"מ תרל"ד ע' ו. וש"נ.
- 21. וז"ע. . תשע תקיעות בר"ה וט' ברכות. . להיות בנין המל' בע"ס : ראה גם לקמן המשך והחרים ע' שו. וש"נ. וע' שלח.
- 22. וז"ע מ"ש יוסף ה' עליכם. . שורש נש"י הם ס' רבוא. . ו' קצוות. . כאשר הוא"ו מש' הוי' כלול מיו"ד : ראה מענה כ"ק אדמו"ר מחודש אייר תשכ"א (בקשר להמאמר ד"ה קדושים תהיו תשכ"א הנ"ל, המיוסד על מאמר דידן), וז"ל: זה ביאור בקיצור לענין שורש ותוספת: גודל ענין הבחי' אף שרק בסוד שורש [דמספר ס' רבוא — הוא מספר השלם (שלכן קבלו אז התורה), אבל בעצם הוא מספר ששה (ולא עשר), דמה דישראל (ז"א) הוא ו' קצוות, זהו בסוד שורש (בלא התוס'). ועי"ז ולאח"ז באה הברכה יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים], שמזה מובן גודל התוס' שבא — לאח"ז דגודל הנ"ל, וגודל התומ"צ והצדיקים (המביאים את התוס') והשמחה, שעי"ז ויספו ענוים בה' (שבו ז"א באות וא"ו, ששה) שמחה.
- 23. שורש נש"י הם ס' רבוא. . כאשר הוא"ו מש' הוי' כלול מיו"ד ה' פעמים : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' קצא ואילך. סה"מ תרכ"ו ע' קיב. תרל"ג ח"ב ע' שפז-ח. וע' שצב. [edn_52_נב] הגילוי מש' הוי' להיות יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: וענין ההוספה אלף פעמים, י"ל נגד ד' אותיות דשם הוי', יחידות ה"א תתאה, עשירות בוא"ו של שם, מאות ה"א עילאה, אלפים יו"ד של שם הוי', וזהו ויספו ענוים בהוי' מבחי' שם הוי' דלעילא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.