ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםמי יתנך כו'קטז

קטז

רוח שפלים, שהעני מפני כי לית לי' מגרמי' כלום ה"ה שפל ונבזה בעיני עצמו כו', וע"י הצדקה שנותנים לו עי"ז ה"ה מחי' את רוח השפל והנבזה להגביה אותו משפלותו ודכותו, שימלא מחסורו בפרט זה שנותנים לו שיהי' כמו העשיר כו'. ועד"ז יובן שלגבי' ית' הרי הכל כשפלים נגדו וכ"ש עולמות התחתונים, שאפי' לגבי עולמות העליונים הרי הם שפלים וחסרים מכל טוב הוא בחי' ההשפעה אלקות, שהרי המלאכים עומדים ברום עולם באהוי"ר ע"י השגתם שמשיגים בהארת גילוי אלקותו ית' שמאיר שם בעולם שלהם, משא"כ למטה הוא בחי' העלם והסתר גמור, שעולם כמנהגו נוהג ונדמה כי הכל מתלבש בדרך הטבע, שאין לך עולם שפל מזה שאינו מאיר הארת אלקות בגילוי להיות נגלה הארת אלקות ית' שיתפעל הנברא מזה בבחי' אהוי"ר כו'. ולכן אמר הכתוב כה אמר רם ונשא כו' מרום וקדוש אשכן את דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים, בישעי' סי' נ"ז ט"ו, והיינו כי מה שהוא מרום וקדוש הנה אני אשכון את דכא דוקא, וזהו כמארז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים שהם בחי' תחתונים במעלה כמשנ"ת בד"ה ת"ר נ"ח8 מצוה להניחה ע"פ ביתו מבחוץ באריכות, ובחי' זו נק' בשם צדקה למעלה, שכמו הצדקה הוא מה שנותנים לעני דלית לי' מגרמי', כמו"כ מה שמרום וקדוש אשכון את דכא זהו ממש כענין הצדקה כו'.

והנה ע"י מה ממשיכים להיות בחי' מרום וקדוש שוכן את דכא, זהו ע"י מעשה המצות שנק' בשם צדקה. וכמו עד"מ ע"י הנחת תפילין שרומזים לד' מוחין9, חכ' ובינה ודעת שנחלק לחו"ג, עי"ז ממשיכים הארת המוחין שהם בעצם קדוש ומובדל מבחי' התהוות העולמות, וכמשנ"ת מזה במ"א בענין אלפיים שנה קדמה לעולם10, כי שורש העולמות הוא מבחי' מדות וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה וכתיב זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, אבל בחי' המוחין הם קדמה לעולם, וע"י מצות תפילין ממשיכים בחי' מוחין לז"א וממילא נמשך גם לבחי' העולמות דבי"ע שמקורם ושרשם מבחי' המדות כנ"ל. וכן ע"י מצות ציצית עי"ז ממשיכים מבחי' ל"ב נתיבות חכ' ע"י ל"ב חוטין11, ועד"ז בכל פרטי המצות. וזהו צדיק12 ה' צדקות אהב13, שאינו כבשר ודם שכל אומן שונא בני אומנתו, אבל למעלה אינו כן, כ"א לפי שצדיק ה' לכן צדקות אהב, שע"י מעשה המצות שנק' בשם צדקה עי"ז ממשיכין להיות צדיק ה' שיומשך להחיות לב נדכאים שיומשך גילוי

הערות

  1. 8. כמשנ"ת בד"ה ת"ר נ"ח : תרל"א (לעיל ע' קז). וש"נ.
  2. 9. תפילין שרומזים לד' מוחין : ראה סידור עם דא"ח ז, סע"א ואילך. ובארוכה אמרי בינה שער התפילין (הוצאת תשמ"ה) קיב, א ואילך.
  3. 10. וכמשנ"ת מזה במ"א בענין אלפיים שנה קדמה לעולם : ראה סה"מ תרכ"ז ע' שב. תרכ"ט ע' תו. וש"נ. תר"ל ס"ע פ-פא. תרל"ד ע' נד-ה. תרע"ח ע' רעו. תרפ"א ע' רפב ואילך. תרפ"ה ע' צג. תש"ד ע' 198 ואילך. תש"ה ע' 272-3.
  4. 11. ל"ב נתיבות חכ' ע"י ל"ב חוטין : ראה לקו"ת קרח נב, ב. נב, ד ואילך. ובכ"מ.
  5. 12. צדיק הוא מל' צדק. . מי שמקיים תומ"צ נק' בשם צדיק : ראה גם לקו"ת מסעי צא, א. שה"ש טז, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א שם ע' תצ. וע' תצז-ח. אוה"ת שה"ש (כרך ב) שם ע' תרלד-ה. תרעה. תרפט. סה"מ תרס"ב ע' שיח. [וראה אוה"ת שה"ש שם ע' תרנא: וכי מאחר שעובד ה' באהוי"ר יהי' נק' בלשון צדיק, מהו לשון צדיק הל"ל עובד אלקים. וראה עד"ז אוה"ת שם ע' תרלה. ד"ה המלאך הגואל תרפ"ד שם].
  6. 13. וזהו צדיק ה' צדקות אהב : ראה ב"ר פל"ב: אין לך אומן אוהב את בן אומנתו כו' הקב"ה אוהב את בן אומנתו שנא' כי צדיק ה' צדקות אהב. הובא ביהל אור לתהלים ע' קכח. וראה גם לקו"ת נצבים נא, סע"ג. יהל אור לתהלים שם ע' כט. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.