קטו

הי' צדיק⁵ שלא הי' בחטא מכירת יוסף. משא"כ על בעלי תשובה נאמר אח"כ אמצאך בחוץ. שענין אהבת אחים הוא שלא נפרדו כלל אהבתם מזה לזה כמו האחים שמשעה שנולדו הם באהבתם זל"ז, משא"כ הבעל תשובה שהי' רחוק ונתקרב אח"כ זהו כענין המציאה בחוץ שהי' תחלה בחוץ היינו בבחי' הריחוק וע"י המציאה נתקרב הדבר הרחוק כו'.

ולהבין שורש ענין צדיקים ובעלי תשובה⁶, צ"ל מה שמצינו בדרשי חז"ל שהבע"ת גבוהים מצדיקים, וכענין שאמרו שבמקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם, שנמצא גבהה מעלת ומדריגת הבע"ת מן הצדיקים גמורים. ופעם מצינו במד"ר ע"פ נעשה אדם במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים וזהו עם המלך במלאכתו ישבו, ונמצא כי גבהה מעלת הצדיקים שהרי לא נמלך בנשמתן של הבע"ת כ"א בנשמות הצדיקים דוקא, וגם כתיב וצדיק יסוד עולם שעיקר קיום העולם הוא על עבודת הצדיקים דוקא וכמאמר עמוד א' יש בעולם וצדיק שמו, שמכ"ז מובן שגדלה מעלת הצדיקים כו'. אך הענין הוא דבאמת לא ראי זה כראי זה, ויש מעלה בצדיקים נגד הבע"ת שלכן דוקא בנשמתן של צדיקים נמלך ולא בנשמתן של הבע"ת, ויש מעלה בבע"ת נגד הצדיקים שלכן במקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם.

ולהבין ענין מעלת הצדיקים צ"ל תחלה שם צדיק שנק' בו הצדיקים, שלכאורה צדיק הוא מל' צדק שהוא זכאי כמו שת"א צדיק זכאי, ולמה יקראו מי שמקיים תומ"צ בשם צדיק. אך הענין הוא דהנה כל המצות נק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו⁷ כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת, אך גם זה יפלא למה יקראו כל המצות בשם צדקה הלא מצות הצדקה היא מצוה בפני עצמה ולמה יקראו כל המצות כמו תפילין וציצית בשם צדקה כו'. אך הנה נודע כי ענין הצדקה הוא לתת לעני דלית לי' מגרמי' כלום די מחסורו אשר יחסר לו, ועי"ז ה"ה מחי'