קט
והנה בענין המצות יש מצות שהם שייכים בלבושים, כמו ציצית הוא כשנושא בגד של ד' כנפות, ויש מצות שהם תלויים במזון כמו ברכת הנהנין וכדומה, ויש מצות התלוי' בבית כמו מזוזה שכותבין ב' פרשיות דק"ש וקובעין על מזוזת הבית, להורות שהבית וכל אשר בה מתעלה ע"י המזוזה20 כו'. ולשון מזוזה הוא זו זה21, זו קאי על נש"י שנק' עם זו כמ"ש עם זו יצרתי, וזה קאי על הקב"ה שנק' זה אלי כמ"ש זה אלי ואנוהו, והמ"ם שבתיבת מזוזה קאי על מ' יום שהי' משה בהר לקבל התומ"צ. ונמצא כי תיבת מזוזה מורה על החיבור22 דנש"י עם אלקות, כי ע"י המצות מתחברים נש"י לאלקות. וזהו שמברכין על כל מצוה אשר קדשנו במצותיו וצונו, שפי' וצונו לבד לשון ציווי הוא לשון חיבור שע"י שמקיימין רצונו ית' עי"ז מתחברים ומתדבקים נש"י לאלקות, וה"ז בחי' ימין מקרבת שמתקרבין נש"י לאלקות, וגם כי נת' לעיל שע"י המצות מעלים כל דברים הגשמי' לאלקות שזהו בחי' ימין מקרבת. ולכן מזוזה מימין להורות על בחי' הקירוב שנעשה ע"י המזוזה עד"מ, שהבית וכל מה שבבית מתעלה ליכלל באלקות, וכן עד"ז הוא כל המצות שהם בחי' העלאות בד"כ להעלות דברים הגשמים כמשנת"ל.
אמנם ענין בחי' התורה היא בחי' המשכה מלמעלה למטה, שהרי כל היושב ועוסק בתורה ממשיך המשכת אלקותו ית' למטה23 וכמארז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו שה"ע המשכת אלקותו ית' למטה, ולכן אמרו כל התורה היא שמותיו של הקב"ה, וכמו מי שקוראין אותו בשמו ה"ה בא ופונה לקוראו, כך ע"י שקורא בתורה שהם שמותיו של הקב"ה עי"ז הקב"ה קורא ושונה כנגדו שנמשך המשכת אלקותו ית', והמשכה זו היא בחי' המשכה פנימיות וכנודע ממ"ש במ"א בענין ותורתך בתוך מעי24, וכתיב לכו לחמו בלחמי שכמו שהלחם בו וע"י נמשך חיות פנימי לאדם, ואינו כמו הלבושים שהם ג"כ גורמים חיות לאדם אבל זהו בבחי' מקיף25, משא"כ הלחם הוא מחי' בבחי' המשכת החיות דאור פנימי כו', וכמו"כ יובן שמה שנמשלה התורה ללחם שהוא בחי' המשכת אלקות בבחי' אור פנימי26 כו'.
הערות
- 20. שהבית וכל אשר בה מתעלה ע"י המזוזה : ראה תו"א מקץ שם מב, סע"ג. מג, ד. אוה"ת חנוכה שלד, א. שם (כרך ה) תתקנ, ב. קרח ס"ע תשב. סה"מ תרכ"ו ע' קמז. תרכ"ט ע' רנז. שט. עטר"ת ע' קמה. תרח"צ ע' קפ.
- 21. ולשון מזוזה הוא זו זה : ראה אוה"ת חנוכה שלא, א ואילך. שלה, א. ואתחנן (כרך ו) ע' ב'רפג ואילך. סה"מ תרנ"ט שם ע' ריח. לקוטי לוי"צ לזהר ח"א ע' רמא. ח"ב ע' תנג.
- 22. וצונו לבד ל' ציווי הוא ל' חיבור : ראה גם לקו"ת חוקת נז, ג. פנחס עו, א. מסעי צב, ג. אוה"ת בשלח ע' תלב. תסא. סה"מ תרכ"ז ע' רמח. תרכ"ט ע' לח. רסא. שו. ועוד. וראה לקו"ש ח"ז ע' 30 ואילך הקשר בין ב' הפירושים.
- 23. כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו. . המשכת אלקותו ית' למטה : ראה בארוכה סה"מ תרכ"ז ע' תסג ואילך [ובהנסמן שם בתחילת המאמר]. תרל"ב ח"א ע' רמב ואילך. וש"נ.
- 24. וכנודע ממ"ש במ"א בענין ותורתך בתוך מעי : ראה תניא פ"ה (ט, סע"ב ואילך). תו"א מקץ לג, ד ואילך. לקו"ת ראה לג, ב. עטרת ראש מז, א. דרך מצותיך קלג, ב. קמו, ב. המשך מים רבים תרל"ו ע' קלו. ובכ"מ.
- 25. הלבושי'. . זהו בבחי' מקיף : בד"ה זה עטר"ת מפרש שהכוונה על המצות שהם בבחי' מקיף. עיי"ש.
- 26. התורה. . המשכת אלקות בבחי' אור פנימי : בד"ה זה עטר"ת מוסיף כאן (ועפ"ז מובן השייכות דנר חנוכה אל התורה): וזהו שהתורה ירדה למטה יותר מהמצות, דמצות הגם שנתלבשו בדברים גשמיים הרי כ"ז הוא בדברים המותרים, ומל"ת שהן בדברים האסורים ה"ז בדרך דחי' כו', והתורה מתלבשת גם בדברים האסורים כו', וכמו"כ בטענות דשקר מתלבשת התורה לברר האמת ובעניני טומאה וטהרה כו', והיינו להיות שהתורה היא מבחי' עצמות א"ס ע"כ יכולה לברר ולתקן גם בדברים התחתונים לגמרי כו'. וזהו ג"כ ענין נר חנוכה שהוא לתקן את קו השמאל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.