ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרל"א ח"א מאמרים ת"ר נר חנוכה כו'קז

קז

רואים שהמצות נתלבשו בדברים גשמי' כמו ציצית בצמר גשמי ותפילין בקלף גשמי וסוכה בסכך גשמי וכן ד' מינים שבלולב וכדומה. והענין הוא כי הנה דברים אלו הגשמי' שורש שרשן הוא בבחי' התהו שקדם לתיקון רק שנפלו בשבירת הכלים, ולזה ניתן התומ"צ לברר ולזכך כל דברים אלו הגשמי' ולהעלותן לשרשן הקדום, והיינו ע"י שנוטל דבר הגשמי כמו סכך הסוכה ועושה ממנו מצוה דסוכה, אשר בצל סכך הלזה מאיר בחי' המקיפים דבינה⁷, הרי מתעלה הסכך ממה שהי' תחלה תחת ממשלת הנוגה להיות כלי לרצון העליון⁸ ב"ה דמצות סוכה. או ד' מינים שבלולב, הרי ע"י עשייתם למצות לולב לקיים ציווי הרצון העליון של ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כו' מתעלה דבר זה הגשמי. וכן צמר הגשמי בעשותו ממנו ל"ב חוטין דציצית שרומזים לל"ב נתיבות חכמה⁹ מתעלה הדבר מגשמיותה להיות כלי לרצון העליון ב"ה דקיום מצות ציצית. וכן בתפילין כשעושה מקלף ד' בתים, וכותב ד' פרשיות בדיו גשמי על קלף גשמי מתעלה הקלף והדיו להיות כלי להשראת אוא"ס ב"ה, פרשת קדש היא כלי¹⁰ לאור החכמה, ופרשת והי' כי יביאך לבחי' הבינה, שמע והיה אם שמוע הוא בחי' דעת שנחלק לחו"ג. ועד"ז כל המצות פרטי' שכל ענינם הוא בחי' העלאת דברים הגשמי' להיות כלים להשראת אוא"ס ב"ה, להיות מכון לשבתו להיות לו ית' בחי' דירה בתחתונים, פי' תחתונים, הגם שלגבי' ית' אינו שייך לומר כלל לשון תחתון ועליון, כי את השמים ואת הארץ אני מלא בשוה ולית אתר פנוי מיני', והוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, ונמצא כי לא שייך לומר כלל תחתון ועליון¹¹ כמו שיכנה האדם באמרו תחתון ועליון על מקום גשמי שזה גבוה מזה. אך הכוונה הוא על בחי' מעלה ומדריגה¹², שבאצי' הוא האור באופן אחר לגמרי ואיהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד. והגם כי לא נאמר איהו וחיוהי וגרמוהי חד כ"א איהו וחיוהי חד בפ"ע¹³ ואיהו וגרמוהי חד בפ"ע, שזה יורה שגם באצי' יש חלוקי מדריגות, וכנודע ממ"ש בע"ח שבכתר וחכמה מאיר אוא"ס בקירוב מקום¹⁴, ובבינה בבחי' ריחוק מקום, ואין הכוונה

הערות

7. בצל סכך הלזה מאיר בחי' המקיפי' דבינה : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' תמח ואילך. סידור עם דא"ח רסה, סע"א ואילך. אוה"ת בראשית (כרך ב) תכה, ב. ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' פד-ה. סה"מ תרכ"ט ס"ע שסט. שעד. [ובהנסמן שם].
8. מתעלה. . ממה שהי' תחלה תחת ממשלת הנוגה להיות כלי לרצון העליון : ראה תניא פ"ז (יא, ב). ובארוכה שם פל"ז (מו, ב ואילך).
9. ל"ב חוטין דציצית שרומזים לל"ב נתיבות חכ' : ראה לקו"ת קרח נב, ב. נב, ד ואילך. ובכ"מ.
10. פ' קדש הוא כלי לאור החכ' ופ' והי' כי יביאך לבחי' הבינה : ראה בכ"ז סידור עם דא"ח ז, סע"א ואילך. ובארוכה אמרי בינה שער התפילין (הוצאת תשמ"ה) קיב, א ואילך.
11. לא שייך לומר כלל תחתון ועליון. . אך הכוונה הוא על בחי' מעלה ומדריגה : בד"ה זה עטר"ת שם מעיר ע"ז: היינו מצד האור פנימי (ועמ"ש בלק"ת ד"ה ויקח קרח ספ"א), ולפ"ז י"ל דעם היות דאת השמים כו' מ"מ שייך מעלה ומטה במדריגה.
12. פי' תחתונים. . הכוונה הוא על בחי' מעלה ומדריגה : ראה בכ"ז מאמרי אדה"ז ענינים ע' לג. וע' מ. תקס"ז ע' צה ואילך. אמרי בינה שער הק"ש פל"ה (לט, ב). אוה"ת ענינים ע' קעט ואילך. אוה"ת סידור ס"ע שנז ואילך. ספר החקירה להצ"צ עד, סע"ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' שמח. תרכ"ט ע' שע. [ובהנסמן לקמן הערה ד"ה: וכנודע. . שבכתר].
13. לא נא' איהו וחיוהי וגרמוהי חד כ"א איהו וחיוהי חד בפ"ע : ראה בארוכה סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שמו ואילך. וש"נ. המשך מים רבים תרל"ו ע' לז. וע' לט ואילך. וע' קסה. המשך וככה תרל"ז פע"ו (ע' קכא). המשך תער"ב ח"א ע' שא ואילך וע' שסו. סה"מ תשט"ז ע' 510 ואילך. ועוד.
14. וכנודע. . שבכתר וחכ' מאיר אוא"ס בקירוב מקום ובבינה בבחי' ריחוק מקום : ראה [נוסף להנסמן לעיל הערה ד"ה: פי' תחתונים] המשך וככה תרל"ז פכ"ט ואילך. סה"מ תר"ן ע' רפב ואילך. המשך תער"ב ח"א ס"ע סב ואילך. וע' עד. סה"מ עזר"ת ע' קפח ואילך. תשח"י ע' 452 ואילך. תש"ל ע' 25 ואילך. וע' 36 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.