קג

ולעבדו בכל לבבכם איזהו עבודה שבלב זו תפלה, וז"ע ששת ימים תעבוד בבחי' עבודה שבלב זו תפלה ועבודת עבד דרמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת. ומזה נמשך בשבת בחי' ישראל³³ כי שרית עם אלקים כו', וכענין שאמר הכתוב הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל שע"י ההשרשה דיעקב עבדי שהוא בחי' תומ"צ³⁴ וכמארז"ל ברבות פ' שלח ע"פ אור זרוע זרע הקב"ה את התומ"צ כדי להנחילם לישראל לעוה"ב, ושבת הוא מעין עוה"ב שנק' יום שכולו שבת כו', וז"ע יציץ ופרח ישראל בשבת³⁵. ולכן ארז"ל בראשית פי"א לא דומה אור פניו של אדם כל ימות החול כמו שהוא דומה בשבת, וי"ל שבשבת מאיר הארה מבחי' אור זרוע הנ"ל של כל ימות החול, ולכן נק' שבת פנים חדשות כו', וזהו בחי' ישראל ע"ש כי שרית עם אלקים, שכל העבודה בששת ימי החול הוא בבחי' שם אלקים, ולכן בכל מעשה בראשית לא נזכר רק שם אלקים, וע"י העבודה בששת ימי החול שמבררים ההסתר וההעלם דשם אלקים עי"ז מאיר בשבת בחי' ישראל כי שרית עם אלקים כו'. ולכן התחיל הפרשה בשם יעקב, ואמר אח"כ וישראל אהב, כי ע"י בחי' יעקב עבדי העובד בעבודת התומ"צ בחי' לעבדה ולשמרה ועבודה שבלב כנ"ל, עי"ז יציץ ופרח ישראל בחי' כי שרית עם אלקים הוא בחי' שם הוי' שמאיר בשבת. ובעבודה ז"ע בחי' נשמה יתירה שיש בכל א' מישראל בשבת, שהוא בחי' רצון העליון, כמ"ש בת"א בד"ה ויקהל³⁶.

ועפ"ז יובן ג"כ מה שאמר אלה תולדות יעקב יוסף³⁷ ולא אמר ראובן, כי אין הכוונה בכאן למנות תולדותיו שהוליד, כי אם להודיע סדר ענין עבודתו, ואמר שע"י עבודתו בבחי' יעקב עבדי עי"ז הוליד את יוסף שהוא בחי' יוסיף תענוג ונחת רוח³⁸ לפניו ית' להיות מכון לשבתו להיות לו דירה בתחתונים, כדפי' בת"א בסוף ד"ה ויהי מקץ הא'³⁹, ולכן אמר אלה תולדות יעקב יוסף דוקא שיוסף הוא בחי' הגילוי אשר מתגלה ע"י העבודה דיעקב עבדי בבחי' העבודה דתומ"צ, והוא בחי' הנחת רוח להיות לו ית' דירה בתחתונים כו' וכענין שארז"ל נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני.