קב

בחי' הפחד עצמה ולכן נק' מגורי. ובזה מסולק ג"כ קושית הרי"א למה אמר ל' מגורי ל' גירות הלא יצחק נולד שם ולא יצא משם, אשר ע"כ תירץ שמגורי הוא ל' יראה. אבל באמת יש לתרץ גם ללשון גר ג"כ, שהגם שהי' דר שם כל ימי חייו מ"מ נק' ל' גירות ע"ש היפך ההתיישבות, שכן הוא דרך עבודת הפחד והיראה, וה"ז כענין גר שלא כביר בא לשם. וממילא מתורץ ג"כ מה שכפל לומר בארץ כנען, שאין זה כפל כלל, שמגורי אביו פי' מה שאצל יצחק הי' זה בבחי' מגורי היינו היפך ההתיישבות כדרך עבודת הפחד והיראה, הנה יעקב נתיישב ונשתקע בה ע"י שהי' מרכבה לת"ת קו האמצעי המחבר חו"ג, וחזר לומר אי' המקום הזה הוא בארץ כנען.

והנה הרמב"ם במו"נ²⁷ ח"א פי"א פי' שענין הישיבה מורה על בחי' אני הוי' לא שניתי שמורה על ענין בלתי משתנה, וכ"מ מהמד"ר בשלח ר"פ ך"ג שאמרו שם מה כבוד בין המלך לאגוסטוס המלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב²⁸, כך עד שלא בראת עולמך אתה הוא, ומשבראת עולמך אתה הוא אלא כבי' עומד שנאמר עמד וימודד ארץ, אבל משאמרנו שירה לפניך על הים נתיישבה מלכותך, ונודע כי קרי"ס בעתיקא תלי' כמ"ש בזהר ע"פ מה תצעק אלי בעתיקא תלי' מילתא, ומשם נמשך להיות נתיישבה מלכותך, וכענין וישב ה' מלך לעולם, שנמשך מבחי' אני הוי' לא שניתי. ועד"ז יובן כאן ג"כ להיות וישב יעקב זהו ע"י שהמשיך מבחי' והנורא אל עליון בחי' שלמעלה מהשתלשלות ששם הוא בחי' לא שניתי כו', בחי' אוא"ס דלאו מכל אינון מידות איהו כלל, וע"י שהאיר מבחי' זו עי"ז נתחבר חו"ג דאהוי"ר דאברהם ויצחק ונתיישב יעקב בארץ מגורי אביו בחי' פחד יצחק הנ"ל.

והנה ידוע שאהבה²⁹ היא שורש רמ"ח מצות עשה ויראה היא שורש שס"ה מל"ת³⁰, ונת' שענין וישב יעקב בארץ מגורי אביו הוא בחי' היראה כמו שהיא כלולה באהבה, אשר ע"י התכללות זו תוכל להיות היראה קבוע כל היום כו', ולזה אמר כאן יעקב דוקא ולא ישראל³¹, כי יעקב הוא בחי' יעקב עבדי כמ"ש שמע אלי יעקב עבדי, וז"ע העבודה בששת ימי החול לעבדה ולשמרה, לעבדה רמ"ח מצות עשה ולשמרה שס"ה מל"ת. וגם כי יראה היא קבלת עול מלכות שמים, וכמשל העבד העובד לרבו בלי שום טעם ודעת, וזהו עיקר ענין עשיית המצות בבחי' קבלת עול כו', אך הנה מצות צריכות כוונה זהו בכלל ענין התפלה³² שהוא בחי'