צט

הגורם להיות בבחי' יהודה מל' הפעם אודה בבחי' הודאה ושבח להגדיל הצמאון¹² כו'. אבל ענין היראה היא באה מחמת בחי' קירוב, דהיינו כשיתבונן בקרבת ה' הסובב כל עלמין, כי אמת שהוא רחוק מאד מאד מאור ה' מצד ירידת המדריגות בהשתלשלות העולמות ע"י שירד מטה מטה מדריגה אחר מדריגה עד שנתרחק מאור פניו ית' והיינו מבחי' זיו וגילוי אור א"ס ב"ה להיות ארץ ושמים רוחניות וגשמיות, אבל אוא"ס ב"ה הסוכ"ע אינו בגדר השתלשלות כלל, כי הוא השוה ומשוה קטן וגדול המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ בשוה, וכמו שהוא נמצא בעליונים כך הוא נמצא בתחתונים¹³, וסוכ"ע אין פירושו שהוא סובב ומקיף מלמעלה¹⁴ לבד, אלא שהוא למטה כמו למעלה בתוך תוך, ונק' סובב ומקיף לפי שהוא בבחי' העלם ולא בבחי' פנימיות וגילוי. וכאשר יתבונן האדם כי ה' הסוכ"ע נצב עליו ממש שהוא למטה כמו למעלה, אזי תפול עליו אימה ופחד בחי' יראה בושת שהוא יראה עילאה¹⁵, או יראה תתאה עכ"פ שלא למרות עיני כבודו ח"ו. ולהיות כי היראה¹⁶ היא מקרוב כנ"ל לכן נאמר וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק לנוח מעט מהיראה העצומה שנפלה מצד בחי' הקירוב, ונמצא כי אהבה ויראה הם שני הפכים ואיך תהי' היראה כלולה באהבה.

והענין הוא דהנה ע"ז נאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב (בישעי' סי' נ"ז י"ט), רחוק הוא בחי' האהבה, קרוב הוא בחי' היראה שנעשה ביניהם שלום והתכללות, כי שלום הוא המחבר שני הפכים כמ"ש עושה שלום במרומיו, מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואין מכבין זא"ז, והיינו לפי שהמשל ופחד עמו¹⁷ שנמשכה הארה יותר עליונה הכוללת ומחברת שני הפכים ע"י שבטלים אל ההארה ההיא עד שאינו מורגש שם כלל דבר והיפוכו רק הכל שוה שם כו'. ועד"ז יובן בענין אהוי"ר, שמצד שמאיר הארה היותר גבוה משניהם לכן מתכלל בחי' היראה באהבה. וזהו מ"ש בתפלה והנורא אל עליון¹⁸, והנורא בתוס' וא"ו, כי הגדול הגבור