ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםוישב יעקב כו'צח

צח

ולכן נק' אברהם אוהבי שהי' בבחי' חסד ואהבה כו', ומדת יצחק הי' מדת הפחד היא היראה, ואיתא בזהר ע"פ ואהבת את ה' אלקיך דא הוא רזא לאכללא שמאלא בימינא⁶, הוא בחי' יראה, והיינו שתהא האהבה כלולה מיראה ולא אהבה לבד, וזהו ריבוי את דכתיב ואהבת את הוא בחי' את הטפל שהוא בחי' היראה שכלולה באהבה⁷ שז"ע לאכללא שמאלא בחי' יראה בימינא הוא בחי' אהבה כו'.

אך הנה צ"ל האיך תהי' היראה כלולה באהבה, הרי אהבה ויראה הם שני הפכים, כי הנה האהבה היא התשוקה לדבקה בו ית', הנה היא באה מחמת ריחוק⁸, וכמשל מי שהוא רחוק מבית אביו⁹ הרי הוא מתאווה ומשתוקק לראות פניו, וע"ז נאמר נפשי אויתיך בלילה¹⁰ (בישעי' סי' ך"ו ט'), פי' לפי שהוא לילה וחושך בהעלם והסתר אוא"ס ב"ה לכך אויתיך להיות גילוי אור, וכמ"ש צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים כן בקדש חזיתיך¹¹, כי להיותו בארץ ציה ועיף תגדל התשוקה והצימאון ביתר שאת, והיינו כשישים אל לבו שא"ס ב"ה כשמו כן הוא אין לו סוף כו', כי נשגב שמו לבדו רק הודו וזיוו של שמו על ארץ ושמים, ארץ זו ג"ע התחתון ושמים ג"ע העליון, שגם הם אינם אלא בחי' הודו וזיוו של שמו, והיינו מה שצדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה, והאדם ירד מטה מטה בעוה"ז שהוא מדבר ציה ושממה, אשר ע"כ צמאה הנפש ותכסוף אליו ית' להיות כן בקדש חזיתיך. וזהו שאמר מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה כי בחי' המדבר והציה של עוה"ז הוא

הערות

6. ואהבת את ה' אלקיך דא הוא רזא לאכללא שמאלא בימינא : בהבא לקמן (עד פיסקא: והנה כתיב תתן אמת) ראה לקו"ת ואתחנן שם ז, ד ואילך. [והבא לקמן הוא ע"פ לשון הלקו"ת שם בשינויים]. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ו שם ע' שיא ואילך. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א שם ע' קעו ואילך. אמרי בינה שער הק"ש שם פמ"ד.
7. שתהא האהבה כלולה מיראה. . היראה שכלולה באהבה : נת' בד"ה זה תרנ"ו שם: דהנה יש יתרון בעבודה באהבה על עבודה ביראה, שעבודה באהבה היא בשמחה כו', משא"כ בעבודה ביראה כו' הוא בחי' ביטול והנחת עצמותו כו' בדרך עבודת עבד כו', ובעבודה זו אין בה תענוג ושמחה כ"א הכיווץ וצמצום הנפש כו' שזה היפך השמחה, וא"כ עבודה ביראה אינה עבודה שלימה כו'. וכמו"כ אהבה לבדה ג"כ אינה עבודה שלימה דה"ז אוהב א"ע מה שחפץ בהגילוי אורות כו', וגם בעבודה באהבה יוכל לטעות בהעשי' כו', ולזאת צ"ל התכללות היראה באהבה ואהבה ביראה. — וראה גם סה"מ תער"ב-ע"ו ע' קלב. תרפ"ז שם ע' קצא-ב.
8. האהבה. . היא באה מחמת ריחוק : נת' בד"ה זה תרנ"ו שם: דכשהוא קרוב עם האהוב אז אינו נראה האהבה, כ"א השמחה והתענוג על האהוב כו', וכל צמאון ותשוקה בריחוק דוקא, וכמו מי שהוא עומד בתוך המים אינו שייך לומר שהוא צמא אל המים, כ"א דוקא כשהוא מרוחק מהמים אז שייך הצמאון. — וראה מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א שם ע' קעז: ואעפ"י שמבואר במ"א [ראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ פג, ג. אמ"ב שעהק"ש פע"ד] להיפוך שכל קירוב ממשיך האהבה יותר כו' ויראה מרחוק דוקא כו', זהו בחיצוניות אהבה ויראה שבלב שנמשך מחיצוניות המוח כו', אבל בבחי' פנימיות הלב נהפוך הוא. [עיי"ש עוד בזה].
9. וכמשל מי שהוא רחוק מבית אביו : ראה בארוכה במאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א שם ע' קעו. עטרת ראש סח, א. אמרי בינה שער הק"ש שם פע"ד.
10. וע"ז נא' נפשי אויתיך בלילה : ראה בכ"ז תו"א מקץ לז, ב. לז, ד. סידור עם דא"ח רעט, סע"ב ואילך. שערי אורה שער החנוכה כט, א. וראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
11. כן בקדש חזיתיך. . המדבר וחציה של עוה"ז הוא הגורם. . להגדיל הצמאון : בס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א שם ע' קעח מוסיף כאן: שאמר כן בקודש חזיתיך כלומר הלואי שיהי' האהבה ברשפי אש כזאת בקודש בהיותה בבחי' הקירוב ושם חזיתיך כו', כי מצד עצם הריחוק יותר תתחזק ותשתוקק לראות. וראה גם מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' קה. וש"נ. ח"ב ע' תקנט. סה"מ תרפ"ט ס"ע 121 ואילך ובהנסמן שם בהע' 63.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.