צה

החכמה שבתורה, שבדרכים כאלו דוקא ישכון אוא"ס במצות הללו ולא ישכון בדברים אחרים זולת זה, א"כ הרי יובן מהתורה הנגלית שלנו ג"כ בשרש התורה למעלה בבחי' חכמה דאורייתא מח"ע נפקת, שהוא ג"כ ענין הבירור בחכמה איך יהי' אופן המשכת הקו"ח הנ"ל באורות וכלים דאבי"ע, והיינו אורחין דאורייתא, מפני שהתורה בה וע"י מתברר אורח ושביל לגילוי אוא"ס מהקו הזה בכלל ובפרט לכל ספי' וספי' עד רגלי העשי', ומתקשרים ומתחברים כל העולמות ואין הפרסא מפסיק כלל.

וזהו כי ישרים דרכי ה'²³ כל אורחותיו דקוב"ה ישרים דהיינו עפ"י החכמה שמלובש בתורה, צדיקים ילכו בם בגין דאינון ידעין אורחי דקוב"ה משום דמשתדלין באורייתא דוקא וכד נפיק מהאי עלמא סלקין נשמתין באינון ארחין ושבילין דאורייתא אינון ארחין ידיען, פי' כמבואר למעלה במשל דרך הגשמי מעיר לעיר הנה עיקר ענינו שיוכל לבא בחזרה באותו דרך, וכדוגמא זו יובן לכל משכיל על דבר בבחי' אורחי' דאורייתא. דהנה גם ע"ד הפשט כשאדם הורגל כל ימי חייו בלימוד ההלכות והיתה נפשו תמיד משתוקקת בתשוקה א' והוא להיות גילוי אוא"ס באותן דרכים באורח ה' שבאותן הדרכים עד עצמות אוא"ס, כי מאחר שהי' ממשיך תמיד גילוי אא"ס בלימוד ההלכה הרי זה מוכרח הענין שיש לנפשו דרך המביאו למעלה בתורה באותן הדרכים ממש. וכמו למשל המים שיורדין מגבוה לנמוך הנה אח"כ יכולים להעלות את המים מלמטלמ"ע בגובה עד גובה המקור שנובעי' המים משם, וכמארז"ל ביומא דל"א א' ש"מ עין עיטם²⁴ גבוה מקרקע העזרה ך"ג אמה כשיעור גובה המקוה של כה"ג, ונמצא כי ההעלאה היא לפ"ע ההמשכה. ולכן כאשר ע"י לימוד התורה בחייו הי' ממשיך אור האלקי בבחי' המשכה מלמעלה למטה, ע"כ בצאת נפשו מן העוה"ז תעלה נפש האדם בדרך הזאת מלמטלמ"ע כו'. וזהו צדיקים ילכו בם דהיינו ע"י מה שלומדים תורה לשמה בתשוקה וביטול עצמותו, וע"י התשוקה זו בעוה"ז בגילוי אא"ס ע"כ אותו התשוקה תוליכנו דרוח אייתי רוח ואמשיך רוח כו'.

[zman_begin]א"ו[zman_end]

וא"ו) ופושעים יכשלו בם²⁵ אינון דלא משתדלי באורייתא, היינו אותם שלא למדו את התורה לשמה כ"א לקנטר או להתייהר, ולכאורה יפלא מאין ימצא בלימוד התורה ענין רע כזה. אך הענין הוא דהנה תושב"כ ותושבע"פ הוא עץ החיים ועץ הדעת²⁶, ולכאורה אינו מובן שהרי תושבע"פ הוא דבר ה' ממש וא"כ איך נק' תושבע"פ בשם עץ הדעת טוב ורע. אך הנה ידוע דלכך נק' בשם עה"ד