צא
קמי' כלא ממש חשיבי, וכדי שיהי' עולמות בבחי' גבול זהו ע"י שם אלקים שמסתיר על שם הוי' כו'. וזהו והבדילה הפרוכת לכם כו', שיש פרוכת ומסך שמפסיק בין אצי' לבריאה11 ששרשו מבחי' שם אלקים, אך אעפ"י שהפרוכת מפסיק מ"מ גם חוץ לפרכת הוא קדש, רק שאינו כמו קדה"ק ששם הוא בחי' גילוי שם הוי' ממש, כמו בבהמ"ק כשהכה"ג הי' נכנס לפני ולפנים הי' אומר את השם ככתבו (ע' בתוי"ט פ"ו דיומא מ"ב, ובפ"ז דסוטה משנה וא"ו בשם הרמ"ק12), לפי ששם מאיר בחי' שם הוי' כמו שהוא, לכך הי' מפרש את השם, משא"כ במדינה אינו נז' רק בכינויו שזהו ע"י המגן של בחי' שם אד', אך אעפ"כ גם מחוץ לפרוכת הוא ג"כ קדש כו'. וזהו ג"כ כמו שאנו רואים בהשמש, שאעפ"י שהמגן מלביש ומסתיר על עצם השמש מ"מ מאיר השמש גם ע"י מגן ומתוק האור לעינינו כו', ואדרבה שע"י המגן מתמזג האור כדי שיוכלו לקבל את אורו, וכך ע"י שם אלקים דוקא יוכל להיות עולמות בע"ג.
ג) והנה כמו שיש פרוכת המפסיק בין קדש לקדה"ק כמו"כ יש הבדלה בין קדש לחול ג"כ, לפי שע"י הפרוכת המבדיל בין קדש לקדה"ק אף שהוא מסתיר מ"מ אינו הסתר גמור, ולא היו עדיין יכולים להיות העולמות בבחי' יש ודבר נפרד כמו שהן עתה, דהיינו עולם העשי'13, ולזה הוצרך להיות ג"כ הבדלה בין קדש לחול שהוא מסתיר יותר כו', ועי"ז יכול להיות בבחי' יש ודבר נפרד. וזהו למשל כמו שמלבישין את השכל שהוא עמוק מאד לפ"ע המקבל מחמת עומק המושג וקוטן המשיג מלבישים את השכל במשל, שהמשל הוא דבר זר ממש מהנמשל והמשל מסתיר על עצם השכל, וכמו משלי שלמה14 שהיתה חכמתו עמוקה
הערות
- 11. והבדילה הפרוכת. . שמפסיק בין אצי' לבריאה : כ"ה גם באוה"ת לך לך שם תשיח, א: והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש כו' דהיינו הבדלת בחי' פרסא הראשונה שבין אצי' לבריאה. [ועד"ז בפלח הרמון בראשית לט, סע"ג ומעיר ע"ז: וכפי הנראה קורא לקדה"ק בחי' אצי', וקדש הוא בחי' בי"ע]. אך בד"ה זה פר"ת: דקדה"ק הוא נגד עולמות הא"ס שלפני האצי', וההיכל נגד האצי' כו', וא"כ הפרוכת שבין הקדש לקדה"ק הוא הפרסא שבין הכתר אל החכ' [דאצי'] שגם לאחר הפרסא הוא בחי' קדש כו'.
- 12. כשהכה"ג הי' נכנס. . הי' אומר את השם ככתבו (ע' בתוי"ט. . בשם הרמ"ק) : ז"ל התוי"ט פ"ו דיומא שם: כשהיו שומעים שם המפורש יוצא מפי כהן גדול היו כורעים כו', משמע דאילו כשהיו שומעין מפי שאר כהנים כו' לא היו עושין כל אלה, ואע"פ שבמקדש מברכין ככתבו בברכת כהנים כו'. ואולי טעם הדבר כמ"ש החכם מהר"ר משה קרדואירו בסוף [ס'] עבודת יוהכ"פ שבכל יום היו מזכירין הכהנים אותו בברכת הכהנים בניקוד אל"ף דלי"ת וכו', וביום זה היה מזכיר בניקוד חול"ם סגו"ל קמ"ץ סגו"ל. ע"כ. ובפ"ז דסוטה כ' התויו"ט: לפמ"ש במשנה ב' פ"ו דיומא בשם הר"מ קרדואירו אפשר דלא היתה עניית בשכמל"ו בברכת כהנים. (עיי"ש עוד בזה). וראה גם סה"מ תרנ"ח ע' נו.
- 13. להיות העולמות בבחי' יש ודבר נפרד. . דהיינו עולם העשי' : ראה ד"ה זה פר"ת: בכדי שיהיו עולמות בבחי' יש עד עולם התחתון שבבחי' יש ומציאות ממש עז"א להבדיל בין הקדש ובין החול, והוא הפרסא שבין אצי' לבי"ע.
- 14. שהמשל הוא דבר זר ממש מהנמשל. . וכמו משלי שלמה : בהבא לקמן ראה בארוכה סידור עם דא"ח שם קמז, ד ואילך. תו"א לך לך יא, ג. שם יב, ד. מג"א צא, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ו שם ס"ע סה-ו. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' תקכא-ב. וש"נ. דרך מצותיך שם ז, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.