צ

כו', וזהו שנק' התורה בשם דרך, כי כמו הדרך שהולכין בה מעיר זו אל עיר זו כך ע"י התורה נמשך גילוי אא"ס ע"י הקו בכל פרטי ההשתלשלות.

ב) ולהבין זה בתוס' ביאור למה נק' התורה בשם ארחין כו', יש להבין קצת מקודם קושיית האלשיך שמקשה מ"ש בתורה כמה פעמים ענין עשיית מלאכה בחול⁸ ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת לה' לא תעשה כו', וכן כתיב ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, שלכאורה אינו מובן מ"ש ששת ימים תעשה מלאכה שלא הי' צריך ליכתוב רק ביום השביעי שבת לה' לא תעשה מלאכה, ואין לומר שהמלאכה בששת ימים הוא ציווי שהרי אם אין לו מלאכה או שאינו רוצה לעשות אין עליו חיוב כלל, וא"כ מ"ש ששת ימים תעשה מלאכה כו' נראה כמיותר. והענין הוא דמ"ש ששת ימים תעשה מלאכה היינו שקמ"ל בזה היתר שבששת ימים מותר לעשות מלאכה, דאם לא הי' משמיענו בפירוש שמותר לעשות מלאכה הייתי אומר שאפי' בששת ימים ג"כ אסור לעשות מלאכה, דהנה ארז"ל בגמ' מאן דמחוי במחוג קמי מלכא קטלא חייב, וכ"ש שאסור לעשות מלאכה בפני המלך, לפי שלפני המלך צריך לעמוד באימה ויראה, וא"כ הייתי אומר שאסור לעשות מלאכה, לפי שעומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שמלא כל הארץ כבודו ואת השמים ואת הארץ אני מלא, וכן כתי' שויתי ה' לנגדי תמיד, וכתיב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו, ומאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו' וכ"ש מלאכה. ולזה אמר הכתוב ששת ימים תעשה מלאכה, שאעפי"כ מותר לעשות מלאכה בששת ימים כו'.

והנה יש להבין למה באמת מותר לעשות מלאכה בששת ימים שהרי אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו. אך הענין הוא, דהנה כתיב ולהבדיל בין הקדש ובין החול, שיש הבדלה בין קדש לחול, וענין הבדלה זו זהו כמ"ש והבדילה הפרוכת⁹ לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים שיש ג"כ הבדלה בין קדש לקדש הקדשים, ושרש ענין הבדלה זו זהו מ"ש כי שמש ומגן ה' אלקים, ששם אלקים הוא מגן ונרתק לשם הוי'¹⁰, כמו שיש מגן ונרתק לשמש שאם לא המגן לא היו יכולים לקבל את תוקף בהירות אור השמש, אך ע"י המגן שמסתיר את עצם גילוי אור השמש ואינו מאיר כ"א ע"י המגן עי"ז יכולים לקבל את אורו, ולע"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתקה. וכך שם אלקים הוא מגן ונרתק לשם הוי', לפי שאם הי' גילוי שם הוי' כמו שהוא לא הי' באפשרי להיות עולמות בע"ג, לפי שהיו בטלים בתכלית כביטול זיו השמש בשמש ממש, לפי ששם הוי' הוא בחי' אני ה' לא שניתי דכולא