פז
ומעשה המצות, כי תפלה במקום תמידין תקנו בחי' קרבנות, וכמו שנת"ל שע"י ריח הקרבנות נמשך להיות המשכת בחי' מוח שליט על הלב, כמו"כ ע"י בחי' העלאה שבתפלה בחי' לבעל החוטם אני מתפלל עי"ז נמשך המתקת הגבורות דבחי' אף, להיות נמשך ע"י תומ"צ בחי' המשכת המוח להיות שליט על הלב בחי' המדות כו', וכתיב ועמך כולם צדיקים לכן יש להם כח זה להיות מוח שליט על הלב, והרי הם דומין לבוראן כו'. משא"כ הרשעים הם ברשות לבן, שמה שרוצה ע"פ המדה שבלב אינו יכול להפוך כלל, ושומע למה שהלב רוצה, הגם שמבין ע"פ השכל שלא נכון כן, וכענין שארז"ל בעמלק יודע רבונו ומתכוין למרוד בו29, שהגם שמשיג בשכלו גדולת הבורא מ"מ אינו פועל אצלו התפעלות בלב להפוך את המדה שיהי' בטל לאלקות, לפי שהוא ברשות לבו, כי אין לו שליטה על הלב שיוכל להפוך אותו כו'.
ובזה יובן מ"ש בסש"ב כי קרוב אליך כו' בפיך ובלבבך כו', דלכאורה מ"ש ובלבבך הוא נגד החוש, ומתרץ לפי שהצדיקים לבם ברשותם והמוח שליט על הלב, ורק רשעים הם ברשות לבם, ולא דברה תורה במתים שבחייהם קרוים מתים, ולכן קרוב הדבר מאד. ומה שלכאורה אינו מובן כ"כ שהרי אמרו רק הצדיקים לבם ברשותם, ויש לדייק ולא בינונים, והגם דכתיב ועמך כולם צדיקים כו', מ"מ אנו רואים שלא כל אדם לבו ברשותו. אך זה יש לתרץ עם מה שהקדים בפיך קודם לבלבבך, שהי' צריך לומר בלבבך תחלה ואח"כ בפיך, כמו בק"ש שנאמר בכל לבבך קודם לודברת בם, אך זהו מעלת הצדיקים שלבם ברשותם, אבל הבינונים צ"ל בפיך תחלה30, והיינו כי בפיך הוא בחי' הדבור בתורה שעי"ז קרוב לכל אדם להיות מוח שליט על הלב, שהתורה נק' שלום כמארז"ל ע"פ או יחזיק במעוזי כו' כל העוסק בתורה משים שלום בפשמ"ע ושלום בפשמ"ט, שלום בפשמ"ע הוא בחי' החיבור בין מוח ללב שהם בחי' י"ה, חכמה מוחא ובינה לבא שהם שני הפכי', שהלב הוא בחי' יסוד אש, והמוח הוא יסוד המים שהמוח הוא קר ולח, וע"י התורה משים שלום בפשמ"ע שיהי' נמשך שיהי' מוח שליט על הלב, ושלום בפשמ"ט בחי' ו"ה המשכת הקול בדבור, שהוא"ו הוא המחבר ב' ההי"ן כנ"ל שיומשך ההמשכה מבחי' ה' עילאה בה' תתאה ע"י הקול כו'. והנה דבור התורה זהו קרוב לכל אדם אפי' בינוני שהרי יכול להניח שכלו ומחשבתו בבחי' דבור התורה31, וע"ז אמר כי קרוב אליך הדבר מאד, וא"ת איך הוא קרוב שהרי זה נגד החוש, ע"ז תירץ בפיך, שע"י פיך הוא הדבור בתורה עי"ז נעשה בלבבך32 שיהי' המוח שליט על הלב וה"ז קרוב מאד. וזהו שא' כאן בפיך קודם לבלבבך, שבק"ש
הערות
- 29. שארז"ל בעמלק יודע רבונו ומתכוין למרוד בו : ראה לקמן ד"ה זכור גו' עמלק. וש"נ.
- 30. הצדיקים שלבם ברשותם אבל הבינונים צ"ל בפיך תחלה : ראה בסה"מ תרע"ח שם ס"ע תכב-ג: וצ"ל דבכללות יש כאן ג' ענינים לבם ברשותם ומוח שליט על הלב והם ברשות לבם ר"ל, לבם ברשותם הוא בצדיקים כו' ומוח שליט על הלב הוא בבינונים כו' והם ברשות לבם ר"ל הוא התגברות החומר על הצורה.
- 31. שהרי יכול להניח שכלו ומחשבתו בבחי' דבור התורה : ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' כד שמעיר ע"ז: וי"ל שאין הכוונה על דיבור התורה לבד, כ"א המח' בתורה מה שלומד קודם ג"כ בנקל. עיי"ש.
- 32. שע"י פיך הוא הדבור בתורה עי"ז נעשה בלבבך : ראה גם אוה"ת וארא ע' רלד. יהל אור ע' תמא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.