פב

בגילוי וכמארז"ל ע"פ מי כמוכה באלים מי כמוכה באלמים, אלם הוא שאינו מדבר, ואין הפי' שאין הדבור מאיר כלל, שא"כ היו מתבטלים כל העולמות והי' נעשה אין ואפס מכל ההשתלשלות דבי"ע, וכמ"ש בסש"ב ח"ב יעו"ש¹¹. אלא שאין הקול מאיר בדבור, וז"ע שמגרון נעשה חרן, כי חרן ע"ה הוא גימ' גרון¹², רק שגרון הוא כאשר הקול מאיר בדיבור, ואז הדבור הוא בבחי' התגלות, משא"כ חרן שאינו מאיר הדיבור בבחי' גילוי וכמ"ש יגעתי בקראי ניחר גרוני[ednref_46_מו] וכמשל מי שניחר גרונו שהגם שמדבר האותיות אמנם אינם נשמעים מחמת הנחירה. ועד"ז יובן בענין האותיות דעשרה מאמרות שמחי' ומהוה, שענין בחי' חרן שהגם שיש האותיות המחיים, אבל מאחר שהקול אינו מאיר בדבור אין הדבור בבחי' גילוי, וזהו כמ"ש כרחל לפני גוזזי' נאלמה¹³, וכתי' נאלמתי דומי' החשיתי ר"ת נדה שהוא בחי' נד ה', שבחי' ה"א תתאה בחי' מל' אינו מאיר בגילוי בזה"ג, להיות כי הקול אינו מאיר בדבור, כי קוב"ה בחי' קול בגלותא סליק לעילא ולעילא, וזהו רחל מבכה על בני' כי איננו, רחל היא בחי' מל', כי אינם מבע"ל אלא כי איננו קאי [על] בחי' קוב"ה הנ"ל בחי' קול כו'. והעבודה הוא להמשיך בחי' הקול[ednref_47_מז] כמ"ש בזהר ע"פ ונתתם לי אות אמת דא וא"ו בחי' ת"ת שזהו בחי' קול כו' בחי' וא"ו דש' הוי' שיאיר בדבור. וזהו ואתה מחי' בתוס' אות וא"ו, היינו שיאיר בחי' וא"ו הוא בחי' קול בבחי' אתה באותיות שמאל"ף ועד תי"ו וה' מוצאות יוציאו את הקול כו'. וע"י בחי' המשכת הקול עי"ז נעשה הדבור בגילוי היפך בחי' חרן, והיינו כי וא"ו של הוי' מחבר ב' בחי' ההי"ן דש' הוי', והוא כי את עשית חסר ה' שאינו מאיר בחי' ה' עילאה כנ"ל, וע"י הוא"ו נמשך מבחי' ה' עילאה ועי"ז נעשה להיות וצבא השמים לך משתחוים שיהי' בחי' ביטול היש לאין, כי ע"י הוא"ו מאיר בחי' הקול בדבור וע"י הגילוי נעשה בחי' הביטול בנבראים, משא"כ כשאינו מאיר בגילוי שאלביש שמים קדרות ושק כו' בבחי' העלם והסתר אז נראה העולם ליש ודבר כו'. ולכן ביציאת מצרים נאמר קול דודי הנה זה בא שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלם, וכן בגאולה דלע"ל נאמר בנוסח קול מבשר, וכתיב (ישעי' נ"ב ז"ח) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר כו' קול צופיך נשאו קול, שיאיר בחי' הקול בגילוי, וכענין קול דודי וביתר שאת.