ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםואלה תולדות כו' (ב)עז

עז

התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה בחי' והנורא אל עליון, והנורא הוא מקור היראה מדתו של יצחק.

ועפ"ז יובן מארז"ל לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה³⁵ שהרי אלי' לא נענה אלא בתפילת המנחה, שלכאו' צ"ל מפני מה במנחה דוקא, והענין הוא דהנה תפלות כנגד תמידין תקנו ותפלת השחר היא כנגד תמיד של שחר בחי' אברהם, ותפלת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערבים בחי' יצחק, ואיתא בזהר ע"פ עבדו את ה' בשמחה שמחה בצפרא רננא ברמשא³⁶ פי' שמחה בצפרא, שמחה היא בחי' התגלות כנודע שז"ע מדתו של אברהם המשכת אלקות למטה כנ"ל, רננא הוא ענין הניגון הכלול ממרירות זהו בחי' מדתו של יצחק, וז"ע באו לפניו ברננה ועי"ז דעו כי הוי' הוא אלקים שע"י בחי' הרינה עי"ז נמשך בחי' יחוד הוי' ואלקים ולכן אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה דוקא להיות כי אז נמשך בחי' יחוד הוי' אלקים, ולכן במעשה דאלי' אמרו ה' הוא האלקי' שזהו כענין בחי' דעו כי הוי' הוא אלקים שנמשך ע"י בחי' באו לפניו ברננה כמו"כ אלי' כשנענה בתפלת המנחה אמרו כולם ה' הוא האלקי' כו', ולכן מנחה ר"ת מן ח' ה'³⁷, פי' העלאת מ"ן עד מזל השמיני דונוצר ונמשך בבחי' ה' הוא בחי' מל' מקור דבי"ע כו'.

והנה לע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו כמארז"ל פ"ט דשבת, והיינו כי יצחק הוא ל' צחוק ותענוג, ונודע כי עיקר התענוג הוא מדבר חדש דוקא³⁸ וכמו"כ יובן שעיקר גילוי התענוג דלע"ל יהי' מבחי' הבירורים דעכשיו שהם דבר חדש שמתבררים הניצוצות ומתעלים כו', וזהו צחוק עשה לי אלקים שע"י בחי' אלקים המעלים ומסתיר ומ"מ מעלים ומלקטים הניצוצות עי"ז יומשך לע"ל גילוי התענוג. וזהו ההפרש בין משה למשיח³⁹, שמשה לא המשיך רק בחי' חיצוניות התענוג, אבל לע"ל ע"י משיח בן דוד יומשך בחי' פנימיות התענוג שע"ז נאמר עדן עין לא ראתה אלקים זולתך כו', פי' עדן הוא פנימיות אבא שאמרו בע"ח פנימיות אבא הוא פנימיות עתיק ולא ידעתי הטעם עכ"ל, פי' הוא למעלה מהטו"ד⁴⁰ כו', ולע"ל יתגלה

הערות

35. ועפ"ז יובן מארז"ל לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה : בכ"ז ראה בארוכה אוה"ת וישלח רלז, סע"ב ואילך. נ"ך (כרך א) ע' עד ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' נב ואילך. תרל"ה ח"א ע' ד ואילך. וע' טו ואילך. עזר"ת ע' פב ואילך. תרפ"ח ע' כט ואילך. סה"מ קונטרסים ח"א רג, ב ואילך.
36. שמחה בצפרא רננא ברמשא : ראה בכ"ז בארוכה תו"א מקץ לז, א ואילך.
37. מנחה ר"ת מ"ן ח' ה' : ראה תו"א וישלח כה, ד.
38. ונודע כי עיקר התענוג הוא מדבר חדש דוקא : ראה בכ"ז תו"א וישלח שם. לקו"ת במדבר כ, א. סה"מ תרכ"ז ע' נא. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תקיב. וש"נ.
39. וזהו ההפרש בין משה למשיח : ראה גם לקו"ת צו יז, א-ב. שער האמונה לאדהאמ"צ פט, א ואילך.
40. שאמרו בע"ח פנימיות אבא הוא פנימיות עתיק ולא ידעתי הטעם. . פי' הוא למעלה מהטו"ד : בהנחת הר"ה מפאריטש בפלח הרמון בראשית שם עח, ד נוספה כאן הגה"ה: ועל בחי' זאת נאמר בפע"ח ולא ידעתי הטעם, ואמר אדמו"ר הזקן נ"ע שאין כוונתו שלא ידע הטעם, רק שבחי' זאת הוא למעלה מגדר דעת כו'. וראה גם סידור עם דא"ח רנא, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתסה [שם: אך אינו זוכר הטעם]. אוה"ת נשא ע' רנז [שם: בע"ח אמר ששמע מהאריז"ל שבפנימיות אבא הוא פנימיות עת"י ואינו זוכר הטעם ופי' רבינו ז"ל שהענין שהוא אינו מושג הטעם כלל כו', כן אמר כמה פעמים ומכללן בביאור ג' ע"פ כי תצא כו' [מאמרי אדה"ז תקס"ה שם], פי' עת"י הוא בחי' א"ס כנודע ולכן אין הטעם מושג שזהו באמת למעלה מהטעם ע"ד מה שמקום ארון בגשמיות אינו מן המדה הי' נס הפלא ופלא כו', עיי"ש]. אוה"ת קרח ע' תרצט. סה"מ תרכ"ו (הוצאת תשמ"ט) ר"ע קמד. תרכ"ח ע' ח. תרל"ג ח"א ע' קפה. רכב. סה"מ תרמ"ד (הוצאת תשס"ב) ע' שכד. שלב. תער"ב-ע"ו ע' כה. תרצ"ו ע' 9. ובקונטרס לימוד החסידות ע' 28 מעיר ע"ז כ"ק אדמו"ר: פנימיות אבא כו' ולא ידעתי הטעם: לע"ע לא מצאתי מאמר זה, ואולי הכוונה למ"ש בפע"ח ש' הק"ש פט"ו ”ואין אני מבין טעם זה", אבל הלשון אינו משמע כן. ע"כ. [מה שמביאו בהמאמר כאן בשם הע"ח. ראה מ"ש בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"א ע' שג דהשם ”ע"ח" לפעמים הוא שם הכולל לכל כתבי האריז"ל, וראה בהנסמן ע"ז בס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ע' תתע].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.