עו

הם בעלי שש כנפים והחיות הם בעלי ד'²⁸ כנפים²⁹, ושורש ענין ד' כנפי החיות הם כנגד ד' אותיות דש' אד'³⁰. אמנם לע"ל כתי' ולא יכנף עוד שלא יצטרכו לכנפים כי עכשיו לא כמו שאני נכתב אני נקרא, נכתב בש' הוי' ונקרא בש' אד', וזהו ג"כ ענין הכנפים לכסות ולהעלים ההמשכה, אבל לע"ל ולא יכנף עוד כי יהי' נק' כמו שנכתב כו', אבל ענין השש כנפי' דשרפים הם בחי' שוקיו עמודי שש, ושרשם מבחי' וא"ו של ש' הוי', ולכן עומדים ממעל לו היינו ממעל לבחי' ש' אד'³¹ שנא' תחלה ואראה את אד' יושב כו' להיות כי הם משיגים איך שהוא ית' הוא קדוש ומובדל, ולכן אומרים קדוש, ופי' בזהר שקדוש בוא"ו הוא בחי' קדוש וא"ו איך שעולה לבחי' קדש, וע' בלק"ת בביאור ע"פ ונקדשתי³² בענין כת א' אומרת קדוש.

ועד"ז יובן ענין הואווי"ן דשם מ"ב דאנא בכח שהם ז"פ וא"ו שהוא בחי' עליות ו' וזהו שורש ההפרש בין ספה"ע להמסעות³³, שספה"ע הוא מ"ט ימים להיות כי ענין העומר הוא בחי' בירור הנה"ב לכן צ"ל זפ"ז כי בבחי' הגילוי למטה נחשב גם בחי' המל' של כל מדה, כנודע שהגילוי הוא מבחי' המל' דוקא, אך המסעות הוא מלמטלמ"ע לכן הלכו מ"ב מסעות להיות כי בבחי' העלי' מלמטלמ"ע אינו נחשב בחי' המל' ולכן הם רק ז"פ וא"ו שעולה מ"ב, ונמצא כי יש וא"ו שהוא בבחי' עלי' מלמטלמ"ע³⁴. ועד"ז יובן ענין הוא"ו שבבארות דיצחק שהם בבחי' עליות עד אין קץ צ"ל בהם וא"ו, ולכן שמות דיצחק דוקא הם בוא"ו, שהוא העלי' ע"ד שם מ"ב שהוא וא"ו, וע"ד ז' ואוי"ן שבקדיש מוישתבח עד ויתהלל כמ"ש בפע"ח שער הקדישים. והנה באברהם כתי' קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק, כי טבע כל אדם לאהוב ההיפך כמים קרים על נפש עייפה וכמו"כ מי שקר לו רוצה מים חמים כו', ולכן אברהם שעבודתו הי' מלמעלמ"ט אהב ג"כ את יצחק שהי' מלמטלמ"ע בחי' יראה, ועל יראה זו דיצחק אמרו בזהר אית יראה ואית יראה כו' וכמארז"ל אם אין חכ' אין יראה ולכן אנו רואים שנקל יותר לבוא לבחי' אהבה מלבא לבחי' יראה, רק יעקב להיותו בחיר שבאבות, לכן הי' אצלו ב' הבחי' שא' אלקי אבי אברהם ופחד יצחק הי' לי כי הי' מרכבה לבחי' ת"ת קו האמצעי בריח