ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםואלה תולדות כו' (ב)עד

עד

והלא עבודת יצחק הוא ג"כ להסיר המונע עד שיתגלה המקור שהוא אלקותו ית' למטה, ומהו ההפרש ביניהם עד שעבודת אברהם נק' מלמעלמ"ט ועבודת יצחק היא מלמטה למעלה. אך הענין הוא דהנה באלקות אינו שייך כלל לומר ענין מקום גשמי ח"ו שהוא ית' למעלה מגדר זמן ומקום, והכוונה בענין מעלה ומטה היינו במדריגה18, שענין מעלה הוא מה שהוא מעלה במדריגה, כמו שכל לגבי המדות שהשכל נק' מעלה לגבי המדות, ומטה היינו מה שלמטה במדריגה וכענין המדות עד"מ לגבי השכל, ועבודת אברהם הי' להמשיך גילוי אלקות שיתגלה מה שלמעלה במדריגה למטה היינו בבחי' מה שלמטה במדריגה, ועבודת יצחק הי' להעלות בחי' מה שהוא למטה במדריגה שיתעלה בבחי' אוא"ס שלמעלה במדריגה כו'.

ויובן ד"ז מענין ההפרש שבין מ"ת לעוה"ב ותחיית המתים19, שבמ"ת הי' גילוי אלקות כמ"ש וירד ה' על הר סיני ומ"מ העולם לא נזדכך כלל כ"א עולם כמנהגו נוהג בהנהגת הצמצומי' דש' אלקים בגימ' הטבע, רק מפני שהוא ית' הוא כל יכול לכן הוא יכול להשפיל להאיר אורו ית' גם במקום אשר הוא מטה במדריגה, והמגביהי לשבת לכן הוא משפילי בשמים ובארץ בשוה, כי קמי' ית' כלא חשיב וגם השמים אינם תופסים מקום לכן יכול להשפיל גם בבחי' ארץ ג"כ, שכשם שהארץ אין ערוך כמו"כ השמים ג"כ אין ערוך, ולכן מצד שהוא מגביהי לשבת ה"ה משפילי בשמים וארץ בשוה. אבל לע"ל הנה ארז"ל העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי', כ"א שהגופים גשמי' יזונו ג"כ מרוחניות20 שזהו בהכרח שיזדכך הגוף עד שיוכל לזון מרוחניות, וכמו אלי' שעלה בסערה השמים שגם גופו ניזון מבחי' רוחניות כו', וכנודע ממשל ב' בנ"א21 אשר א' עומד בהר והשני בעמק שיש ב' אופנים באופן יחודם, או שהעליון ירד למטה או שהתחתון יעלה למעלה, שבדרך הא' שהעליון ירד לא יש מניעות כ"כ, אבל בדרך הב' שיעלה התחתון למעלה הרי יש כמה עקולי ופשורי, וכמ"ש מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב כו' שקחשיב

הערות

  1. 18. והכוונה בענין מעלה ומטה היינו במדריגה : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו [בנוגע למלאכים]: זה שאמרנו למטה ממעלתו של חבירו אינה מעלת מקום כמו אדם שיושב למעלה מחבירו, אלא כמו שאומרים בשני חכמים שאחד גדול מחבירו בחכמה שהוא למעלה ממעלתו של זה, וכמו שאומרים בעילה שהיא למעלה מן העלול. וראה עד"ז מו"נ ח"א פ"ח. נת' בס' החקירה להצ"צ עד, סע"ב. אוה"ת נ"ך (כרך א) ע' תב ואילך. אוה"ת סידור ע' שנח. תרל"ג ח"ב ע' תפא.
  2. 19. ויובן ד"ז מענין ההפרש שבין מ"ת לעוה"ב ותחה"מ : בהבא לקמן ראה סידור עם דא"ח רלח, ג ואילך. אוה"ת תולדות שם תתטו, א. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקל ואילך. וראה גם לקו"ת ראה כח, ב. אוה"ת ואתחנן ע' סח. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תצב-ג. ועוד.
  3. 20. שהגופים גשמיים יזונו ג"כ מרוחניות : ראה בכ"ז תו"א תולדות שם כ, א. לקו"ת שלח מז, רע"ד. אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תשעה. תשצא. סה"מ תרכ"ט ע' שעו. ד"ה אלה תולדות נח תרל"ז. המשך וככה תרל"ז פרק פח ואילך. וראה גם אוה"ת בראשית לד, סע"ב ואילך. סה"מ תרנ"ט ע' קה ואילך. המשך תרס"ו ע' תקכח. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תמג. סה"מ תרח"צ ע' ריד ואילך. סה"ש תורת שלום ע' 127 ואילך. ועוד.
  4. 21. וכנודע ממשל ב' בנ"א : ראה גם לקו"ת בהר מב, סע"ג. ראה כו, א. כח, ב. דרושים לר"ה נה, סע"ג. דרושים לשבת שובה סה, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תרסז. לעיל סד"ה ויאמר גו' לך לך הב'. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.