עג

צדקה[ednref_41_מ] למעלה שלגבי ית' הכל כשפלים כו'. וע"י הצדקה וגמ"ח שעושים למטה עי"ז ממשיכים בחי' צדקה שלמעלה שזהו שאמר הכתוב צדיק ה' צדקות אהב, שאינו כמו בשר ודם שכל אומן שונא בני אומנתו אבל למעלה הגם כי צדיק ה' מ"מ צדקות אהב, ואדרבה שמה שנמשך בחי' צדקה למעלה זהו ע"י בחי' צדקה שלמטה והיינו שכדי שיהי' בחי' צדיק הוי' בכל דרכיו זהו ע"י ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. וענין המשפט י"ל שזהו ששופט א"ע¹⁷ שדי לו במה שישאר, ונמצא אצלו מה ליתן לעני להחיות את נפשו, וע"י בחי' צדקה זו ממשיכים מלמעלה בחי' צדקה שיומשך המשכת אלקות היפך מבחי' וכד אנת תסתלק מינייהו, כ"א שיומשך בחי' אורות בכלים, וממילא יהי' גילוי אלקות בעולמות. וזהו ואורח צדיקים כאור נוגה שע"י בחי' צדקה ממשיכים להיות כאור נוגה הוא בחי' אור שבעת הימים שאור שנברא ביום ראשון הי' האדם מביט מסוף העולם ועד סופו, רק שע"י חטא עה"ד נסתלק האור וגנזו כו'[ednref_42_מב] והגם שלמעלה מ"מ מאיר גילוי אלקות אמנם למטה הוא בחי' העלם והסתר כו', אך ע"י אורח צדיקים ממשיכים בחי' אור נוגה שיומשך בחי' אור שבעת הימים שיומשך גילוי אלקותו ית' למטה כמו למעלה כנ"ל. וזהו שארז"ל גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה שענין הקבלת פני שכינה הוא בחי' מל' כדמוכח מל' הפסוק שהוכיחו אד' אל נא תעבור[ednref_43_מג] ששם אד' הוא מל' אדון בחי' אנת אשתמודע אדון על כולא היינו בחי' מל', אבל ע"י הכנסת אורחים שהוא צדקה וגמ"ח עי"ז ממשיכים בחי' יחוד סובב וממלא בחי' ואורח צדיקים כאור נוגה כו' שיומשך אורות בכלים היפך וכד אנת תסתלק. וזה הי' עבודת אברהם ע"י האשל שנטע והכניס אורחים שעי"ז המשיך המשכת אלקות בעולם כמ"ש ויקרא בשם ה' אל עולם, שז"ע בחי' המשכה מלמעלמ"ט כו'.

אמנם הנה עבודת יצחק שהי' חופר בארות הוא מלמטלמ"ע, ולכאורה צ"ל הלא ענין חפירת הבאר הוא לחפור וליטול את העפר המכסה על המקור של המים חיים, שע"י החפירה מתגלה המקור מים, ומובן בנמשל בחי' מקור מים חיים הוא הקב"ה שנק' בשם מקור מים חיים כמ"ש אותי עזבו מקור מים חיים את הוי', וא"כ לכאורה הוא שוה לענין עבודת אברהם שהי' מדריגתו המשכת אלקות למטה,