עב

בתפלות דשלמה ואתה תשמע השמים¹¹ ולא נא' בשמים, כי באמת מלא כל הארץ כבודו ואת השמים ואת הארץ אני מלא, כ"א הכוונה מ"ש תשמע השמים הוא על בחי' ז"א דאצי' שנק' שמים ע"ש ב' בחי' חו"ג בחי' אש ומים, ע' בד"ה ויאמר כו' לך לך (ל"א¹²) בענין קוב"ה עביד שמיא מאש וממיא, ושם שמים קאי על בחי' המל' שהיא בחי' שם מבחי' שמים הנ"ל וכמארז"ל במד"ר בקהלת ע"פ טוב שם כו' מצינו שהלך הקב"ה מהלך חמש מאות שנה לקנות לו שם¹³ שנאמר (ש"ב ז' ך"ג) אשר הלכו אלקים לפדות לו לעם ולשום לו שם. ופי' שם שמי' מתאהב לפי שאיתא בת"ז¹⁴ וכד אנת תסתלק מינייהו אשתארו כולא שמהן כגופא בלא נשמתא¹⁵, פי' שמהן הוא בחי' כלי המדות, ובכלל הוא בחי' כלים דע"ס שנמשלים לגופין, והאור המאיר בע"ס זהו בחי' נשמתא לגופין אלו, וכמו שא' שם בת"ז וההיא נביעו איהו כנשמתא לגופא דאיהי חיים לגופא, אמנם בזמן הגלות שקוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא היינו בחי' וכד אנת הוא בחי' אוא"ס שבכלים דע"ס דז"א ומל' תסתלק מנייהו, אשתארו כולהו שמהן הם כלי המדות כגופא בלא נשמתא, ושורש חיות העולמות הוא מבחי' גופין הוא בחי' כלים דזו"נ שהכלים הם ג"כ אלקות ואיהו וגרמוהי חד בהון לברוא בהם וע"י מאין ליש תמיד כמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי, ומזה נמשך להיות ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, רק מפני כי שרשן הוא מבחי' הרשימו¹⁶, לכן נמשך בעולמות בחי' העלם והסתר ואינו מאיר בחי' גילוי אלקות כמו שהי' בזמן בהמק"ד כו'. ולכן צ"ל שיהי' שם שמים מתאהב היינו להמשיך בחי' אוא"ס בבחי' שם שמים הוא בחי' מל', כי עיקר הגילוי בבי"ע הוא ע"י המל' ולכן צ"ל שם שמים מתאהב שיומשך האורות בכלים דזו"נ דאצי' (כי בזה"ג גם הצדיק אבד מלקבל ברכאן מלעילא מאו"א, לכן צ"ל ההמשכה גם בז"א, והעיקר שיהי' שם שמים מתאהב שיומשך בבחי' מל' וממילא נמשך בז"א תחלה).

וזהו מ"ש ואורח צדיקים[ednref_40_מא] כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום, פי' צדיקים קאי על הקב"ה שנק' צדיק כמ"ש צדיק ה' בכל דרכיו, ונק' צדיק ע"ש צדקה שעושה להחיות רוח שפלים. שכשם שהצדקה בגשמיו' הוא ליתן לעני להחיות את נפשו, כמו"כ למעלה השפעת החיות בנאצלים ונבראים ונוצרים ונעשים נק' בשם