עא

אלקינו קודם לאלקי אבותינו שמהראוי הי' להקדים אלקי אבותינו קודם לאלקינו וכמ"ש כמ"פ אלקי אבותיכם כו' אלקי אברהם כו'. אך הענין הוא דבכדי שיהי' בחי' אבותינו הוא בחי' חו"ב זהו ע"י צמצום דוקא, וזהו שמקדימים אלקינו קודם לאלקי אבותינו, כי שם אלקי' הוא מדת הצמצום⁶ כמארז"ל במד"ר. וע"פ הקבלה זהו מה שאבא יונק ממזלא הוא בחי' צמצום השערות, וכנודע שהשערות גדילים ממותרי מוחין שהיא הארה מצומצמת מאד, רק שזהו מבחי' גבוה מאד לכן גם ההארה שע"י שערות הוא ג"כ גדולה מאד נעלה, וכמ"ש בנזיר קדוש יהי'⁷ גדל פרע שער ראשו כי קדושה תלוי בשערי ז"ע מה שאבא יונק ממזלא, וזהו בראשית ברא אלקי' שכדי שיהי' בחי' בראשית כמו שת"י בחוכמתא זהו ע"י ש' אלקים מדת הצמצום. רק שאנו אומרים אלקינו ל' שלנו, היינו כי בראשית הוא בשביל ישראל שנק' ראשית, ולכן הצמצום בכדי להיות התהוות החכ' זהו בשבילנו כו', ולכן א"א אלקינו אלקי' שלנו שהצמצום הי' בשבילנו⁸. וז"ע ה' אחד שפי' אחד הוא אין כיוצא בו כמארז"ל במד"ר ע"פ אחד הי' אברהם שאין כיוצא בו, שבדורו לא הי' כמותו, וכמו"כ יובן פי' ה' אחד שאין כיוצא בו כלל, כי אין ערוך אליך כתי' שאינו בערך כלל כמו השתלשלות שהוא מל' שלשלת שטבעת אחד אחוז בחבירו, וכמו"כ הו"ע השתלשלות עו"ע שהעלול משיג קצת מהעילה היינו בחי' ז"ת של העילה כו', שכ"ז אינו שייך כ"א מחכמה ולמטה שהוא בחי' שכל ומדות שהם בחי' השתלשלות, אבל התהוות החכמה מלמעלה מן החכמה הוא ע"י צמצום דוקא, כי אין ערוך אליך כי אנת הוא חד ולא בחושבן שאינו בערך ע"ס כלל, ולכן כולם בחכ' עשית שהחכמה נחשבת כעשי' גופנית⁹ לגבי אוא"ס, והתהוות החכמה מאין תמצא שכמו המוצא מציאה אינו יודע מאין בא לו כמו"כ הו"ע התהוות החכמה מאין דכתר כו'.

ובהתבונן בכ"ז עי"ז יבוא לבחי' רצוא ותשוקה ליכלל וליבטל בכלות הנפש בבחי' ה' אחד כו', ואי לזאת ואהבת את ה' הפי' הוא להיות שם שמים מתאהב על ידך בבחי' שוב¹⁰. דהנה מצינו שהקב"ה נק' בשם שמים כמ"ש