ע

הערות

1. 2. אשל ר"ת אכילה שתי' לוי' : ראה גם לעיל ד"ה ויאמר גו' לך לך הב', ובהנסמן שם.
2. 3. אברהם. . מלמעלה למטה. . בגמ"ח. . והכנסת אורחים. . ויצחק. . מלמטלמ"ע שהי' חופר בארות : בד"ה זה בפלח הרמון שם מוסיף: עבודת יצחק היה חפירות בארות, היינו שעיקר עבודתו כו' הי' בחפירת בארות, אבל מן הסתם גם הוא הכניס אורחים, כי הלך בדרכי אברהם אביו, וכן אברהם חפר בארות כו' רק עיקר עבודתו כו' היה ע"י הכנסת אורחים.
3. 4. ולכאו' יפלא איך שייך ל' ציווי על אהבה. . ונודע התירוץ שהציווי הוא על ההתבוננות : ראה ס' שני המאורות (למהרי"א מהאמיל) ח"ב ס"ב (ל, ב): שמעתי פא"פ מאדמו"ר [הזקן] נ"ע בזה"ל כך קבלתי מהה"מ דמעזריטש וכך קבל הוא ז"ל מהבעש"ט שמצות ואהבת היא לתקוע מחשבתו ודעתו (ובל"א אמר בזה"ל מע ז ל זיך „ריין ט ן) בדברים המעוררים את האהבה, ומה שיבוא מזה אין זה מעיקר המצוה. וראה עד"ז ד"ה להבין מצות אהבה לאדה"ז משנת תקס"ד (ראה בהנסמן במאמרי אדה"ז תקס"ד ע' שמט) נדפס בדרך מצותיך קצט, א. והובא בשם הה"מ ממעזריטש בסה"מ תרצ"ט ע' 8. תש"א ע' 116. סה"ש תש"ו ע' 11. אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תכו. וראה גם סה"מ תר"ל ע' קכא. תרל"ב ח"א ע' קלט. תרמ"ג שם ע' כו. תרע"ח שם ע' ע. תרצ"ט שם ע' 105. תשי"ח שם ס"ע 301-2.
4. 5. שהציווי הוא על ההתבוננות. . אך פי' ואהבת הוא שיהי' שם שמים. . מתאהב על ידך : ראה ד"ה זה תרע"ח שמוסיף ומבאר את קשר הענינים: ועדיין א"מ דהרי הציווי הוא מ"מ על האהבה והרי האהבה באה בדרך ממילא, אך הענין הוא דאהבה היא בבחי' שוב, וע"ז שייך ציווי שאחר הרצוא יהי' שוב (כי יכול להיות שיהי' רצוא בלי שוב כו') דהרצוא הוא בפ' ראשונה דק"ש, דההתבוננות בה' אחד הוא בחי' רצוא, ואח"כ ואהבת הוא בחי' השוב. וראה ד"ה זה תרמ"ג: פי' ואהבת אינו כמו שמפרשים בכ"מ אהבה שיהי' לו אהבה ורצון ותשוקה לאלקות שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע, אלא הפי' להיפך ואהבת המשכה מלמעלמ"ט והוא שיהי' שם שמים מתאהב על ידך. [edn_38_לח] שבקשו להמתין עד אשר יכניס האורחים : בגוכי"ק נוסף כאן [ואח"כ כתב ע"ז שא"צ להעתיקו]: כמו שפי' רש"י בשבועות דל"ה ע"ב. [edn_39_לט] והניחו והלך לו לקבל האורחים : בגוכי"ק נוסף כאן [ואח"כ כתב ע"ז אצ"ל]: כמו שפי' רש"י בשבת .
5. 220. כמו שפי' רש"י בשבועות. . כמו שפי' רש"י בשבת : בפרש"י שבועות (לה, ב) ד"ה אף זה קדש: דכתיב לעיל מינה וירא אליו ה', והדר כתיב והנה שלשה אנשים, ואמר להקב"ה אל נא תעבור מעל עבדך המתן לי כאן עד שאכניס האורחין. ובפרש"י שבת (קכז, א) ד"ה אל נא תעבור: והניחו והלך לקבל האורחין.