סח
הגילוי למטה הוא מבחי' המל' כו', אבל בשם מ"ב שהוא בחי' העלאות מלמטלמ"ע הם ז' פעמים וא"ו כו', א"כ גם בבארות דיצחק שהם בחי' העלאות מלמטלמ"ע צ"ל בהם וא"ו כו'.
והנה באברהם נאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק, והיינו לפי שאברהם הי' עבודתו מלמעלמ"ט לכן הי' אוהב את יצחק שהי' עבודתו מלמטלמ"ע, כי ידוע הטבע לאהוב ההיפוך כדכתיב מים קרים על נפש עיפה, וכמו"כ להיפוך מי שקר לו מאד רוצה למים חמים, ולכן אברהם שמדתו המשכה מלמעלמ"ט אוהב ג"כ ההיפוך בחי' יצחק מלמטלמ"ע, היינו בחי' יצחק שהוא פחד יצחק הנ"ל, שבחי' ביטול זה גבוה מאד כמ"ש בזהר אית יראה ואית יראה כו', וכמו שאנו רואים שנקל יותר לבוא לבחי' האהבה מלבחי' יראה כו', רק יעקב אמר ופחד יצחק הי' לי, לפי שיעקב הי' בחי' תפארת והנורא אל עליון פי' אל עליון הוא בחי' שלמעלה מהשתלשלו' והנורא הוא בחי' מקור היראה כו'.
והנה עפ"ז יובן מה שארז"ל לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה, והיינו כי תפלות כנגד תמידין תקנו, ותפלת השחר הוא כנגד תמיד של שחר ותפלת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערבים, ותמיד של שחר הוא בחי' אברהם ותמיד של בין הערבים הוא בחי' יצחק. והנה כתיב עבדו את הוי' בשמחה בואו לפניו ברננה ואיתא בזהר שמחה בצפרא רננא ברמשא, וידוע שענין השמחה הוא ענין התגלות כו' כמ"ש במ"א5, אבל רננא הוא ניגון מבחי' מרירות, וזהו מדריגת יצחק שהוא בחי' העלאות מלמטלמ"ע בחי' הזדככות כנ"ל, וכתיב בואו לפניו ברננה דעו כי הוי' הוא האלקים, והיינו כשבואו לפניו ברננה בחי' יצחק אז דעו כי הוי' הוא אלקים יחוד הוי' ואלקים בחי' סוכ"ע וממכ"ע כו', ולכן אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה כו' (י"ל כי במעשה דאלי' אמרו ה' הוא האלקי' ה' הוא האלקי' כו', וזהו דעו שהכל ידעו שהוי' הוא האלקים כו').
ד) והנה לע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו וכמשארז"ל בשבת כו', ולכאורה צ"ל מפני מה יצחק דוקא. אך הענין הוא דהנה יצחק הוא בחי' צחוק עשה לי אלקים, והיינו כי עיקר הצחוק הוא מבחי' יצחק וכנודע ממשל התענוג שבא מדבר חידוש דוקא, והיינו ענין הבירורים מלמטה למעלה עי"ז דוקא נעשה הצחוק והתענוג, כי הנה יש בחי' פנימיות התענוג שכעת א"א להגלות כו', וזהו ההפרש בין מרע"ה למשיח שמרע"ה לא המשיך רק מבחי' חיצוניות התענוג, אבל לע"ל יתגלה בחי' פנימיות התענוג. וזהו בחי' עדן עין לא ראתה אלקים זולתך, פי' עדן הוא בחי' פנימיות חכמה, ואיתא בע"ח שפנימיות אבא פנימיות עתיק ולא ידעתי הטעם, והנה עדן זה עין לא ראתה אלקים זולתך, כ"א ע"י בחי' יצחק ענין הבירור מלמטה למעלה עי"ז יהי' בחי' צחוק וגילוי פנימיות עתיק ולכן נאמר אלקים זולתך
הערות
- 5. וידוע שענין השמחה הוא ענין התגלות כו' כמ"ש במ"א : ראה תו"א מקץ לז, ב. ועוד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.