סז

לא אכילה ולא שתי', כ"א שהגוף גשמי יהי' ניזון מרוחניות וא"כ בהכרח שיזדכך הגוף עד שיהי' יכול ליזון מתענוגי רוחנים כו', והיינו שיהי' בחי' עליית העולמות מלמטלמ"ע (וכמ"ש במ"א שבאופן החיבור יש ב' אופנים², או שירד התחתון לגבי העליון או שיתעלה התחתון לעליון, כמבואר זה היטב בדרוש ואתחנן³). וז"ע שילוב הוי' באד' ושילוב אד' בהוי', פי' שילוב ה' באד' הוא בחי' מלמעלמ"ט שאל"ף של שם אד' קודם ליו"ד של שם הוי', וזהו הוראה על המשכה מלמעלמ"ט ששם הוי' מאיר בשם אד', והגילוי הוא משם אד' כי אזלת לקרתא עביד כנימוסהא שהוא בחי' יחו"ת, וכמו משה שעלה אל האלקים אז לא אכל ארבעים יום וארבעים לילה, ומלאכים כשירדו למטה אכלו כי אזלת לקרתא כו', ושילוב אד' בהוי' הוא בבחי' העלאה מלמטלמ"ע. וזהו ההפרש בין אברהם ליצחק כי עבודת אברהם הי' מלמעלמ"ט והיינו שהמשיך גילוי אלקות למטה ע"ד כמו במ"ת כו', ועבודת יצחק הי' חפירת בארות מלמטלמ"ע בבחי' העלאות ע"ד לע"ל כו'. והנה הגם שאברהם חפר בארות, רק אחרי מות אברהם סתמום פלשתים, כי הפלשתים ליצנים היו, אבל בארות דיצחק לא סתמו כו'.

ג) והנה בבארות דיצחק כתיב ויקרא להם שמות כשמת אשר קרא להן אביו שמות ראשון מלא וא"ו והשני חסר וא"ו, ולכאורה צ"ל מהו שייך בחי' וא"ו בבארות דיצחק הלא וא"ו הוא בחי' המשכה, וכמ"ש הקל קול יעקב קלא קדמאה חסר וא"ו, כי קלא קדמאה הוא בחי' קול דתפלה שהוא בחי' העלאה, וקול הב' מלא וא"ו לפי שהוא בחי' המשכה ע"י התורה כו' כנודע הרי כי וא"ו הוא בחי' המשכה וא"כ למה נאמר וא"ו בשמות דבארות דיצחק שהם העלאות מלמטלמ"ע כו'. אך הענין הוא דהנה מצינו שגם וא"ו הוא בחי' העלאה ג"כ, דהנה שם מ"ב שהוא בחי' העלאות כנודע הוא ואווי"ן שהוא ז' פעמים וא"ו כנודע. ויובן זה מענין ההפרש שבין שרפים לאופנים שהשרפים הם שש כנפים והאופנים הם בד' כנפים⁴, והיינו כי ד' כנפים דאופנים הם נגד ד' אותיות דשם אדנ"י, ולע"ל נאמר ולא יכנף עוד כו', היינו כי עכשיו לא כשאני נכתב אני נקרא אבל לע"ל יהי' נק' כמו שנכתב כו'. אבל השרפים הם בשש כנפיים, והיינו לפי שהם בחי' שוקיו עמודי שש שמשיגים איך שהוא ית' קדוש ומובדל כו', לכן הם אומרים קדוש, ופי' קדוש הוא כמ"ש בזהר שקדוש בוא"ו הוא הוא"ו כמו שהוא עולה בקדש כו'. ועד"ז הוא בחי' שם מ"ב שהוא ואווי"ן כנ"ל, היינו שיש בחי' בוא"ו שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע כו'. ולכן בספה"ע הם ז' פעמים ז' לפי שספה"ע הוא בחי' המשכות מלמעלמ"ט לברר את הנה"ב הם ז' פעמים ז' שיש גם בחי' המל' בכל מדה, וכנודע שענין