סה

ואלה תולדות (א)

בס"ד.

ואלה תולדות יצחק¹ בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, להבין כפל לשון ב' פעמים אברהם. הנה כתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, שמאלו תחת לראשי הוא מדת יצחק, וימינו תחבקני הוא מדת אברהם כי עבודת אאע"ה הי' בחי' גמ"ח והכנסת אורחים כמ"ש ויטע אשל כו' שהוא מלמעלמ"ט, ועבודת יצחק הי' ענין חפירת בארות שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע.

ולהבין ענין מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע הנה ארז"ל בשבת פ' מפנין דקך"ז ע"א גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה שנאמר אד' אל נא תעבור מעל עבדך, פי' שביקש אאע"ה שימתין עד אשר יכניס האורחים. והנה כתיב ואהבת את ה', ולכאורה צ"ל איך שייך ל' ציווי על אהבה. אך הנה פי' ואהבת שיהי' שם שמים מתאהב על ידך. והענין הוא דהנה אנו אומרים בנוסח התפלה אלקינו ואלקי אבותינו, פי' אבותינו הוא בחי' חכמה ובינה, והנה כדי שיהי' בחי' חכ' הוא ע"י צמצום, וזהו אלקינו ואלקי אבותינו כי כדי שיהי' בחי' אבותינו הוא ע"י בחי' אלקינו שהוא בחי' מדת הצמצום כנודע, ובמד"ר איתא ששם אלקים הוא מדה"ד, וע"פ הקבלה הנה אמרו אבא יונק ממזלא שהוא בחי' צמצום דשערות, וכנודע שהשערות הם רק מבחי' מותרי מוחין כו' שהיא הארה מועטת ומצומצמת, וזהו בראשית ברא אלקים, פי' בראשית הוא בחי' חכמה שהיא ראשית הגילוי, וכדי שיהי' בחי' ראשית דהיינו בחי' חכמה ברא אלקים שזהו ע"י צמצום דוקא. וזהו ה' אחד פי' אחד הוא אין כיוצא בו כמ"ש במד"ר אחד הי' אברהם שבדורו לא הי' נמצא כמוהו, וכמו"כ פי' ה' אחד שאין כיוצא בו, והיינו שאין ערוך אליו כלל שאינו בבחי' ערך והשתלשלות כלל, כ"א שמה שנתהוה בחי' חכמה וכל ההשתלשלות זהו ע"י צמצום כו', ולכן לגבי' ית' אין ערוך אליו כלל.

ובהתבונן בזה ממילא יבוא לבחי' ואהבת כו'. ופי' שיהי' שם שמים מתאהב על ידך, הנה מצינו שנק' הקב"ה בשם שמים כמ"ש ואתה תשמע השמים ולא נאמר בשמים כ"א השמים כו', והיינו כי שמים הוא ז"א דאצי' כנודע, ושם שמים הוא בחי' מל' שנק' שם שהוא רק שם מבחי' שמים וכמ"ש במד"ר ע"פ טוב שם מצינו שהלך הקב"ה מהלך ת"ק שנה לקנות לו שם כמ"ש אשר הלכו אלקים לפדות לו לעם ולשום לו שם. ופי' שיהי' שם שמים מתאהב, כי הנה אמרו בזהר וכד אנת תסתלק מינייהו אשתארו כולא שמהן כגופא בלא נשמתא, פי' גופין הוא בחי' כלי המדות שנק' בשם גופין, ואור המאיר במדות ובע"ס הם הנק' נשמתין,