סג

שנק' ראשית ובשביל ישראל שנק' ראשית, לפי שמבחי' חכמה לא יוכלו לקבל כו' כ"א רק נש"י. והנה מ"ת מתחיל באל"ף והיינו שהגם שמאל"ף יכול להיות יניקת החיצוני' היינו מאל"ף עצמו, אך אח"כ כשנבה"ע בבי"ת ונמשך האור ע"י חכ' לא יוכל לקבל גם מבחי' אל"ף, וזהו אנכי הוי' שנמשך אנכי בבחי' שם הוי'. וזהו ענין ך"ו דורות שקרא האל"ף תגר כי ך"ו הוא כנגד שם הוי', ועד שנמשך האור בבחי' הוי' לא הי' יכול להתחיל באל"ף כדי שלא יהי' יניקת החיצונים, אך אח"כ כשנמשך בבחי' שם הוי' שהוא בחי' חכמה אזי לא יוכלו לקבל וכמ"ש אם תגביהי כנשר משם אורידך נאום הוי', ע' בד"ה והי' הנשאר בציון (ל"א)²⁸ ס"ג.

והנה בזה יובן מה שלמדו רז"ל מפסוק ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך א"ת מה אלא מאה, והיינו כי החילוק שבין מה למאה הוא שמאה הוא באל"ף, והיינו שע"י מ"ה שהוא בחי' ביטול דחכמה עי"ז ממשיכים מבחי' אל"ף בבחי' חכ' ואעפ"כ לא יהי' יניקת החיצוני' כיון שנמשך בבחי' חכ'. וזהו ג"כ מ"ש בכל יום אברכך שמשמע מהותו ועצמותו, והיינו כי סתם ברכה הוא בחי' חכמה, כי ברוך הוא יסוד אבא איהו ברוך ואיהי ברכה²⁹, איהי ברכה הוא בחי' מל' שמקבלת הברכה מבחי' יסוד אבא, או אפ"ל איהי ברכה הוא בחי' יסוד אימא. אך עי"ז שמברכים מאה ברכות בכל יום עי"ז ממשיכים מבחי' מאה שהוא בחי' כתר ששם הוא בחי' מאה שהוא בחי' התכללות מיו"ד ויו"ד מיו"ד כו'. וזהו בכל יום אברכך שע"י מאה ברכות ממשיכים מהו"ע שמאיר בבחי' כתר בחי' אל"ף כו' בבחי' מ"ה שהיא בחי' חכמה.

וזהו ענין ויהיו חיי שרה³⁰ מאה שנה ועשרים שנה, והיינו כי שרה הוא לשון שררה שר ה' בחי' שרית עם אלקים שהוא בחי' מל', והנה חיי שרה היינו שהמל' מקבל מבחי' מאה שנה שהוא בחי' כתר. ועשרים שנה היינו שההמשכה שנמשך מבחי' מאה שנה צריך להתלבש בבחי' עשרים שנה שהוא בחי' חו"ב כי חו"ב נק' עשרים שנה שהם תרין ריעין דלא מתפרשין. וזהו ענין יו"ד שהמלוי שלו הוא בחי' ו"ד שעולה ג"כ עשרה, והיינו כי המילוי הוא בחי' גילוי³¹, שהרי כשכותבין יו"ד או כשמחשב במחשבתו אות יו"ד יכול לצייר הנקודה של היו"ד בעצמו לבד ואינו צריך להמילוי, רק כשמדבר יו"ד בהכרח להוציא ג"כ ו"ד, והיינו שהגילוי של חכ' הוא בחי' בינה שהם בחי' אין ויש. וזהו ביו"ד נברא עוה"ב כי עוה"ב הוא בחי'