נט
ישראל עלו במחשבה[ednref_34_לד], משא"כ המלאכים נתהוו מבחי' דבור10 עליון וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו כו', וע"כ תחלה נמשך בנש"י, ואח"כ מלך העולם שנמשך הגילוי גם בבחי' עולם שהוא מבחי' דבור כו'. וזהו ג"כ מ"ש שמע ישראל הוי' אלקינו, שמתחלה נמשך בנש"י, ואח"כ ה' אחד שנמשך הגילוי גם בעולמות, כי אחד הוא ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם. וזהו מלך העולם, היינו שיהי' בחי' מלוכה בעולם, כי הנה כתיב וממשלתך בכל דור ודור, והחילוק בין מלוכה לממשלה הוא, כי ממשלה הוא בע"כ, משא"כ מלוכה הוא ברצון11 כו' להיות ה' מלך, שבבחי' מלוכה מאיר גילוי שם הוי'[ednref_35_לה] וע"י הברכה ממשיכים שיהי' גילוי בחי' מלוכה כו'. וזהו ענין לשון נוכח שהוא המשכה ממקור בחי' ממכ"ע באותיות המח' ואותיות הדבור כו'. ואח"כ אומרים לשון נסתר דהיינו שממשיכים ג"כ מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' נסתר והיינו לפי שאינו מושג כלל, אך א"א להמשיך מבחי' סוכ"ע כ"א שיומשך תחלה מבחי' ממכ"ע12 ואח"כ יכולים להמשיך גם מבחי' סוכ"ע כו', וזהו ענין הברכה שהוא המשכה מבחי' ממכ"ע וסוכ"ע.
והנה הברכה היא על המצות דוקא לפי שמצות שרשן גבוה מאד כי תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן הוא תר"ך עמודי אור שהוא בחי' כתר סוכ"ע. ועוד לפי שעיקר המצות הוא בחי' ביטול, כי המצות נחלקים לג' קוין וכמשארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, והנה ג' קוין אלו הם בחי' ביטול, כמו עבודה הוא להקריב את נפש הבהמה ע"ג המזבח ונכללת באש שלמעלה, וכן תפלה שבמקום קרבנות זהו ג"כ להקריב נפש הבהמית ברשפי אש האהבה כו', וכן תורה כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו13, וגמ"ח הוא ג"כ בבחי' ביטול שצריך ליתן מחיי נפשו גם לחבירו שזהו א"א כ"א ע"י ביטול14.
הערות
- 10. ישראל עלו במחשבה משא"כ המלאכים נתהוו מבחי' דבור : ראה תו"א ס"פ וישב ל, סע"א-ב. לקו"ת בחוקותי מה, א. ובכ"מ.
- 11. ממשלה הוא בע"כ משא"כ מלוכה הוא ברצון : ראה תו"א בראשית ג, ד. יתרו עד, ד. לקו"ת דברים א, רע"ב. דרושים לר"ה נה, סע"ב. נו, סע"ב. שה"ש מד, סע"ג. לקו"ש חט"ו ע' 237. וש"נ.
- 12. א"א להמשיך מבחי' סוכ"ע כ"א שיומשך תחלה מבחי' ממכ"ע : בד"ה זה תרמ"ג שם נוסף כאן הגה"ה: ואפ"ל הכוונה כשמגיעים לכל הבחי' שאפשר להשיג ע"י אתעדל"ת, אז מאיר ממילא גם מדרי' ובחי' שאין אתעדל"ת מגיע לשם שאינו שורה אלא כשיש שלימות.
- 13. ג' קוין אלו הם בחי' ביטול. . וכן תורה. . אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו : לעיל בד"ה חיי שרה (הא') מוסיף כאן (השייכות דתורה לביטול): אפי' תורה אין לו שצ"ל בבחי' ביטול.
- 14. וגמ"ח. . א"א כ"א ע"י ביטול : ראה בארוכה סה"מ תרנ"ה ע' כא-ב. תש"ב ע' 53 ואילך. [edn_34_לד] ע' בד"ה את ה' האמרת (ל"א) כי נשמות ישראל עלו במחשבה : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: [בד"ה האמרת (ל"א) נת' פי' אלקינו כוחינו וחיותינו וכ"ה בתו"א ובלק"ת בכ"ד , משא"כ או"ה אומרים רם כו', וכאן הטעם מפני כי נש"י עלו במח'. ויש לחבר ב' הטעמים . ולכן נמשך בנש"י קודם השרי מעלה שלהם מפני כי עלו במח', וגם אפי' המלאכים היותר עליונים ממתינים מלומר שירה עד שיאמרו ישראל כמ"ש במ"א ע"פ ברן יחד כו' ואח"כ ויריעו כו']. [edn_35_לה] שבאצי'. . ד' בחי' אבי"ע. . כנגד. . שם הוי' : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: [ע' בד"ה וה' פקד דתקס"ז מענין אבי"ע שבאצי' , וע' בביאור ע"פ וכל העם רואים בענין ההפרש שבין דומם צומח לחי ומדבר כן הוא ההפרש בין י"ה לו"ה].
- 180. פי' אלקינו כוחינו וחיותינו וכ"ה בתו"א ובלק"ת בכ"ד : ראה תו"א בראשית ו, רע"א. לקו"ת פינחס פ, א. דרושים לר"ה סב, ד. וראה גם לקו"ת אחרי כו, א. בלק עד, ב. דרושים לשבת שובה סז, רע"ג. ועוד.
- 181. ויש לחבר ב' הטעמים : בהמאמר כאן לא נת' הקשר בין ב' הטעמים, ונת' בד"ה זה תרמ"ג שם בהגה"ה: ואפשר ר"ל דפי' עלו במח' שהם עיקר המכוון ועיקר ברה"ע הי' בשביל ישראל כו' וזהו כוחינו וחיותנו שנש"י הם עיקר המכוון כו'. וזהו הוי' אלקינו דתחלה נמשך בנש"י שהם עלו במח' פי' שהם עיקר המכוון, וזהו אלקינו כוחינו וחיותינו.
- 187. כמ"ש במ"א ע"פ ברן יחד כו' ואח"כ ויריעו : אוה"ת נ"ך ע' תרפד. (וש"נ).
- 189. ע' בד"ה וה' פקד דתקס"ז מענין אבי"ע שבאצי' : מאמרי אדה"ז על מארז"ל וזהר ס"ע קצ ואילך. וע' קצט ואילך. ובתוס' הגהות בביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' סב ואילך.
- 190. וע' בביאור ע"פ וכל העם רואים : מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרמב ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.