נו
וכשמדבר אות יו"ד בהכרח לומר גם המילוי, כי כשחושב או כשכותב יכול לחשוב או לכתוב הנקודה של היו"ד בעצמה, אבל כשמדבר בהכרח להוציא גם המילוי כו', ונמצא כי המילוי הוא הגילוי לזולתו שכאשר רצונו לגלות אות יו"ד לזולתו בהכרח לומר גם המילוי כו', וזהו בחי' בינה בחי' גילוי החכ' כשבא בבחי' השגה והבנה, כי חכ' הוא בחי' נקודה של היו"ד היא עדיין בחי' ברק המבריק בחי' בריקת וסקירת השכל שאינה בבחי' השגה עדיין כמ"ש מזה במ"א5, וז"ע ביו"ד נברא העוה"ב, עוה"ב בחי' צדיקים יושבים ונהנים שהוא בחי' השגה זה נברא ביו"ד בחי' חכ' כו'. ובכדי שיומשך מבחי' מאה בחי' כתר לבחי' שרה היא המל', זהו ע"י אמצעות העשרים בחי' חו"ב וכנ"ל שכאשר נמשך מבחי' אל"ף צ"ל ע"י החכמה דוקא בכדי שלא יומשך רק למקום הראוי כו', וכמו"כ בענין חיי שרה כו'. ולכן משה חי ק"ך שנה שמתן תורה הי' ע"י משה, והתורה אם כי אורייתא מחכ' נפקת זהו רק שיצאה מחכ' אבל שרשה ומקורה היא בבחי' הכתר וכמ"ש ואהי' אצלו שעשועי', בחי' שעשועי המלך כו' ולכן נענש דוד על שקרא ד"ת זמירות, כי באמת לא ידע אנוש ערכה ואלקים הבין דרכה כמ"ש מזה במ"א6, וי"ל שלכן אורייתא מחכ' נפקת בכדי שלא יומשך כ"א למקום הראוי כו', ומשה שקיבל תורה מסיני חי ק"ך שנה להורות על ראשית ההמשכה שמבחי' כתר ושנמשכה ע"י חו"ב שהם בחי' עשרים שנה. ושבע שנים זהו בחי' ז' מדות, כי כדי שיומשך בעלמא דאתגלי' צ"ל נמשך ע"י בחי' מדות דוקא, שאל"כ הי' נשאר ההמשכה בבחי' עלמין סתימין כו' וע"י המדות מאיר בדבור בחי' מל' עלמא דאתגליא כו'.
ובכ"ז יובן מאמר ר"ע במד"ר מה זכתה אסתר למלוך על קך"ז מדינות, אמר הקב"ה תבוא אסתר בת בתה של שרה שחייתה קך"ז שנים ותמלוך על מאה ועשרים ושבע מדינה, דלכאורה אין לו הבנה מה שייך קך"ז מדינות לחיי שרה. אך הענין דכתי' המולך מהודו ועד כוש, פי' הודו הוא כמ"ש הוד והדר לבשת שבשעת ברה"ע לבש לבוש דבחי' הוד והדר, והגם שנברא העולם בבי"ת כנ"ל מ"מ האיר מבחי' לבוש דהוד והדר, ולכן אור שנברא ביום ראשון הי' אדם מביט מסוף העולם ועד סופו שהי' מאיר גילוי אלקות מבחי' הוד והדר בחי' כתר דרך הבי"ת דחכ' כו' ורק שע"י חטא עה"ד נחסרו המאורות כו', ופי' כוש הוא ל' שחרות היינו בחי' אלביש שמים קדרות כו' ומ"מ כתיב המולך מהודו ועד כוש שגם בבחי' אלביש שמים קדרות יכולים ג"כ להמשיך מבחי' הוד והדר, ע' בד"ה דבר ואמרת7. אך כדי שיומשך מבחי' הוד והדר צ"ל מאה ועשרים ושבע, היינו שיתלבש בחי' לבוש דהוד והדר בחי' לבושי' כתלג חיור בבחי' עשרים בחי' חו"ב
הערות
- 5. חכ'. . נקודה. . ברק המבריק. . שאינה בבחי' השגה עדיין כמ"ש מזה במ"א : ראה בארוכה ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' תקיג ואילך. וראה גם דרך מצותיך ב, א ואילך. ועוד.
- 6. ולכן נענש דוד על שקרא ד"ת זמירות. . כמ"ש מזה במ"א : ראה קו"א לתניא ד"ה דוד זמירות (קס, א ואילך). לקו"ת במדבר יח, א ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע רצד ואילך. ס"ע שצא ואילך. תרג ואילך. וש"נ. תרכ"ט ע' תה. וש"נ.
- 7. ע' בד"ה דבר ואמרת : ראה באוה"ת בהעלותך ע' שלג (שם נת' בענין הוד והדר). וראה גם ד"ה דבר גו' ואמרת בסה"מ תר"ל ע' קעא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.