נה

באל"ף כי מבחי' אל"ף הי' יכול להיות נמשך לכולם בשוה שאל"ף בחי' פלא בחי' אני ראשון כו' שם כחשיכה כאורה שאינו תופס מקום, והי' נמשך ע"ד שאה"כ זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, דגה הוא בחי' השפעה שנמשכה חנם בלא מצות, ולא הי' נמשך גילוי אלקות, ועיקר המכוון הי' שלהיות כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים שזהו ע"י התומ"צ דוקא. וזהו שאמר בזהר שא' ר"ת ארור היינו שמאל"ף יכולים גם י"א ארורים לקבל היינו בחי' ארור כנען (ואליעזר יצא מכלל ארור שלבן הוציאו מכלל ארור שא"ל בא ברוך ה' הוציאו מכלל ארור לכלל ברוך), לכן נבה"ע בבי"ת שמרמז על בחי' חכ' כמ"ש בחכמה יבנה בית בי"ת דבראשית, כמ"ש בראשית ות"י בחוכמתא, וע"פ החכ' יש חילוקי מדריגות שז"ע כשר פסול טמא טהור שזה יוכל לעלות וזה לא יוכל כ"א בדרך דחי' כמ"ש במ"א⁴, ולכן ע"פ החכ' אינו נמשך כ"א למקום הראוי דוקא, וזהו בראשית בשביל התורה שנק' ראשית ובשביל ישראל שנק' ראשית, היינו שע"פ החכ' אינו נמשך כ"א לנש"י דוקא. ואח"כ הי' מ"ת באל"ף שהגם שמאל"ף יכולים הכל לקבל כנ"ל, זהו מאל"ף עצמו, אבל מאחר שכבר נבה"ע בבי"ת בחי' צמצום החכ' הנה אח"כ כשנמשך מבחי' אל"ף אינו נמשך ג"כ כ"א למקום הראוי דוקא. וזהו אנכי הוי' שנמשך מבחי' אנכי דרך ש' הוי' יו"ד צמצום דחכ' כנ"ל שיו"ד באצי' בחי' חכ', ולכן הי' מ"ת אחר ך"ו דורות מבריאת העולם כדי שיומשך ש' הוי' בעולם שע"י ך"ו דור כמספר ש' הוי' נמשך בחי' ש' הוי' בעולם ואז הגם שנמשך מבחי' אל"ף בחי' אנכי ג"כ אינו נמשך כ"א למקום הראוי כו', וכמ"ש אם תגביהי כנשר הוא בחי' דרך הנשר בשמים בחי' מקיפים עליונים ששם אינו תופס מקום אם צדקת כו' מ"מ משם אורידך נאום הוי', שמאחר שנמשך דרך ש' הוי' א"י לקבל כי נמשך רק למקום הראוי כו'.

ועפ"ז יובן ענין מה שלמדו רז"ל א"ת מה אלא מאה, שההפרש בין מ"ה למאה הוא באות א', והיינו שע"י בחי' הביטול דמ"ה שבחכמה, כי חכ' היא כח מ"ה, וע"י בחי' מ"ה ממשיכים בחי' האל"ף דאנכי הנמשך ונעשה מאה. וזהו בכל יום אברכך שהברכה היא לעצמותו למעלה מבחי' חכ', והיינו כי סתם ברכה היא בחכמה, כמ"ש בתיקונים ובזהר איהו ברוך ואיהי ברכה, איהו ברוך בחי' יסו"א שנק' ברוך, ואיהי ברכה שבחי' מל' מקבלת הברכה מבחי' יסו"א. א"נ איהי ברכה קאי על יסוד אימא. אמנם ע"י מאה ברכות ממשיכים האל"ף בבחי' מ"ה שז"ע אברכך שמשמע אוא"ס ב"ה עצמותו שלמעלה מבחי' חכ' שיומשך בבחי' מ"ה דחכ' כו'.

וז"ע חיי שרה מאה שנה, שרה ל' שררה מל', כי שרית בחי' מל', וחיי שרה הוא שמקבלת מבחי' מאה בחי' כתר. אך זהו ע"י עשרים שנה בחי' חו"ב שנק' תרדל"מ, שז"ע יו"ד עם המילוי, שהמילוי הוא ו"ד שעולה ג"כ מספר עשרה,