מט

החזיר לה הקב"ה מצות ומעשים טובים [שנא' וה' פקד את שרה]. נמצא מבואר שהפקידה שהופקדה שרה בבני להוליד את יצחק זהו מפני שהפקידה אצל הקב"ה מצות ומעשים טובים, וא"כ גם בני בזכותא תליא שזהו ע"פ זכות דמצות ומעשים טובים דוקא. ועוד צ"ל מש"א במזלא תלי' והלא ארז"ל שבת דקנ"ו ע"א וע"ב אין מזל לישראל¹².

אך הנה מתחלה צ"ל מהות ענין מזל¹³, דהנה נודע שלא כל הנשמה מתלבשת בגוף, שהרי מלאך בשליש עולם, והנשמה גבוה מבחי' מלאך וא"כ איך יכולה להתלבש בגוף קטן כזה, אלא שרק הארה מהנשמה מתלבש בגוף, אבל עצמות הנשמה נשארת דבוקה למעלה באלקים חיים כו'. וזהו מ"ש נשמה שנתת בי טהורה כו' ואתה משמרה, שיש שני בחי', א' שמתלבש בגוף בחי' ואתה נפחת בי כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים, והב' שהיא רק בבחי' ואתה משמרה שהיא רק בבחי' מקיף ואינו מתלבש בגוף והוא בחי' חי' יחידה, דהנה יש ה' בחי' נר"נ ח"י, נר"נ הם המתלבשים בגוף נשמה במוח ורוח בלב כו', אבל חי' יחידה אינם מתלבשים בגוף, ונק' בחי' מזלא ע"ש יזל מים מדליו, ומזל הוא ל' פועל שהוא המקור להיות ההשפעה ורוח חיים להחיות רוח שפלים, גם שפע אלקי' והרהורי תשובה שבאים לאדם הם מכח המזל כו', אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי שרואה ושומע הכרוזין שלמעלה ב"ק יוצאת ומכרזת שובה כו', ועי"ז משפעת למטה להיות התעוררות בלב כו', כי ההארה שירדה ונמשכה למטה בגוף אינו דבר נפרד לגמרי כו'. והנה כתיב ונוזלים מן לבנון שבחי' המזל נמשך מבחי' לבנון, שהוא ע"ד והחכ' מאין תמצא כי החכ' תחי' שהיא ראשית התפשטות החיות נמשך מבחי' אין שהוא בחי' שלמעלה מהשכל והוא בחי' אין שאינו מושג, וזהו בחי' לבנון שהוא בחי' לב נו"ן, לב הוא בחי' ל"ב נתיבות חכמה ונו"ן הוא בחי' נ' שערי בינה, דהיינו שהוא התחברות בחי' חו"ב בחי' אין ויש, והממוצע המחברם גבוה משניהם שהוא בחי' אין.

ד) והנה כמו שיש שני בחי' בנשמה כמו"כ יש ג"כ באלקות, שארז"ל בברכות דף יו"ד ע"א מה הקב"ה מלא את כל העולם כך הנשמה מלאה את כל הגוף, ובמדרש תלים ע"פ ברכי נפשי מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם, ויש בחי' אוא"ס ב"ה שקדוש ומובדל כו' וכמאמר איהו תפיס בכולא עלמין ולית מאן דתפיס בי', והיינו שיש ג"כ שני בחי' אלו, בחי' המתלבש בעולמות שהוא בחי' ממכ"ע, והב' מה שלמעלה מהתלבשות בעולמות שהוא בחי' סוכ"ע, ונק' בחי' מזל, והיינו שהוא למעלה מבחי' חכ'. וזהו מ"ש בזהר שנהר יוצא מעדן הוא בחי' מזל, והיינו לפי שנהר יוצא כו' להשקות את הגן, כי גן הוא בחי' מה שהנשמות יושבין ונהנין מזיו כו' שהוא בחי' השגה, אבל נהר יוצא מעדן הוא למעלה מהשגה והוא בחי' עדן עין לא ראתה, ומה שנהר זה משקה את הגן היינו שהארה מבחי' זו נמשך בגן