מו

וד' פקד את שרה כו'

בס"ד. (ש"פ וירא, ל"א).

[tochen_begin]הוא וב"ד כו' בני חיי ומזוני - ה"פ[tochen_end]

[zman_begin]וירא[zman_end]

וה' פקד את שרה¹ כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר. וצ"ל ענין כפל הלשון שאמר מתחלה וה' פקד ואח"כ ויעש. והנה איתא בזהר ע"ז ויעש עשי' לעילא דעשי' במזלא תליא, וזהו ענין ונהר יוצא מעדן כו' שנק' מזלא, דבני כו' במזלא תליא. והנה מתחלה צ"ל שאמר תחלה וה' פקד בתוס' וא"ו ואח"כ אמר ויעש ה' בלא וא"ו.

והענין הוא דהנה איתא במדרש ס"פ בא פי"ט לשעבר אני וב"ד הייתי מהלך לפניהם, דבמצרים כתיב וה' הולך לפניהם, אבל לע"ל אני לבדי שנאמר כי ה' הולך לפניהם כו'. והחילוק הוא דהנה איתא במד"ר פ' וארא פי"ב כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו של מעלה, הוא וסנקליטון שלו² עכ"ל. וכ"מ שנאמר ה' בלא וא"ו מורה עצמותו בלא בית דינו. וצ"ל כי לכאורה אינו מובן מה איכפת אם הוא ג"כ עם בית דינו. אך הנה מתחלה צ"ל ענין בית דין. והענין דהנה בית דין הוא בחי' אד' שהוא בחי' דין דינא דמלכותא דינא, והוא ענין מ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים שאלקים הוא בחי' מגן ונרתק על בחי' הוי'³, כמו שלשמש יש מגן ונרתק שאם לא הי' המגן לא היו יכולים לקבל את אור השמש מפני תוקף בהירותו וע"י המגן שמסתיר את אורו וזיוו יכולים לקבל את אורו כו', כך הוא ענין שמש ומגן הוי' כו' לפי שבחי' הוי' הוא מורה על עצמותו שהוא בחי' הי' והוה ויהי' כו', ואם הי' מאיר בחי' הוי' כמו שהוא לא היו יכולים לקבל העולמות והיו בטלים במציאות והי' כלא