לט

והריאה שואבת כל מיני משקה זהו בחי' המים שצריכים לקול, וע"י אמצעות הקנה המוציא רוח יוצא הקול מורכב מג' יסודות אש מים רוח, ולכן כשמתגבר יסוד א' מהג' נעשה שינוי בהקול. ועפ"ז יובן שע"י קול דתורה שמורכב מג' יסודות אש מים רוח ואורייתא מחכמה נפקת אשר בה שורה אוא"ס דלאו מכל אילין מדות איהו כלל, עי"ז מתקיים בחי' הרוחא עילאה בחי' רוח שיתקיים העולם בחי' שמים שמחו"ג.

ואמר אח"כ ומתמן שתיל עלמא לקיימא על סמכין הכוונה על בחי' ארץ שהיא קיימא על סמכין, דהנה כתיב כגבוה שמים מארץ, וכתיב שמים לרום כו', כי שמים בכלל הוא בחי' ע"ס דאצי', כמ"ש בבה"ז בתוס' דבשלח²⁰, ובאצי' איהו וחיוהי חד כו', אבל בכדי שיתהווה הארץ שהיא בחי' מקור לג' עולמות בי"ע אשר משם יפרד והיה לד' ראשים, ד' מחנות שכינה²¹, ועולמות נבראים בעלי גבול, זהו ע"י בחי' סמכין הם נו"ה, שהם בחי' כליות יועצות איך להשפיע וכמו מי שצריך להשפיע שכל לזולתו צריך לייעץ בעצמו איך להשפיע, כמו"כ יובן למעלה ענין כליות יועצות שהוא בחי' העצה איך שיומשך המשכת אלקות גם בבי"ע, שזהו ע"י הארץ בחי' מל'. ולכן אמר ומתמן שתיל עלמא לקיימא על סמכין בחי' נו"ה, וכולא קאים באורייתא כי ע"י תומ"צ הוא קיום שמיא וארעא שז"ע מ"ש במחוקק במשענותם, במחוקק בחי' אותיות החקיקה שבתורה, במשענותם בחי' המצות²² שנק' תמכין, שז"ע העמודים שבגמ' והסמכין שבזהר כו'.

ד) אך עדיין צ"ל מפני מה בגמרא אמר ר' יוסי זה סתם ובזהר אמר זה ע"פ מה ידידות משכנותיך כו', שלכאורה מה שייך זה לפסוק מה ידידות. אך הענין הוא שבזהר הקדים זה לפ' לך לך, וע"כ צ"ל שפסוק מה ידידות שייך לאברם וגם שייך לבחי' הארץ אשר אראך, שלכן מקדים ר' יוסי פסוק זה וענין זה לפ' לך לך. והענין דפי' ל' ידידות הוא מל' תוקף האהבה, וע"ד שארז"ל וכולם אנו למדים מפרשיתו של אותו רשע, שזהו בחי' תוקף האהבה, וישראל נשתבחו בזה כמו שאמרו שם בג' לשונות של חיבה חיבב הקב"ה את ישראל בדביקה ובחשיקה ובחפיצה, בדביקה ואתם הדבקים בה' כו', ובחשיקה לא כו' חשק ה' כו', ובחפיצה ואשרו כו' כי תהיו אתם ארץ חפץ, פי' פנימיות הרצון כו'. והיינו כי בהשפעות אלקות בעולמות יש שני בחי', הא' הוא מה שבטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, שבכל יום מתחדש הבריאה מאין ליש, ולכן השמש זורח ממזרח ושוקע במערב, וכן כל הילוך הכוכבים ליום וללילה לא ישנו תפקידם שוה בכל יום, ובלילה זמן החושך, וכאור בקר מתחיל להאיר כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא כמ"ש ויהי ערב ויהי בקר כו', וחדשים לבקרים, שבכל יום נעשה ברי'