לח
נקררי' ונעשי' כמו גליד וקרח, פי' שמתבטלים ממהותם והילוכם הקודם ונעשו כמו קרח בבחי' העדר ההתפשטות. וזהו קרח אותיות חרק18 בחי' נקודה חדא להורות על הביטול אשר בם, שהגם שטבע האש לעלות, וטבע המים להיות נמשכים, וגם בעצם מים כו' כנ"ל, מ"מ ע"י שהאיר בחי' רוחא עילאה נתבטלו ונעשו כמו גליד וקרח בבחי' ביטול והעדר ההתפשטות. וע"ד שנאמר בקי"ס נצבו כמו נד לפי שהוליך ה' ברוח קדים עזה ולכן נצבו כמו נד, כי איידי דטריד למיבלע לא פליט, ושם היה רוח קדים, וכאן ע"י בחי' רוחא עילאה עי"ז נתבטלו המים ואש ואגלידו ונעשה רקיע כעין הקרח, וכן אמרו ברבות לחים היו מעשיהם בראשון ובשני קרשו, והגם כי נבראו בראשון כמ"ש בראשית כו' השמים, מ"מ לחים היו וע"י הרוחא עילאה נקרשו בשני כו'.
ג) והנה קיום בחי' הרוח הוא ע"י התורה דכד משתדלין ישראל באורייתא כדין קאים עלמא, כי אורייתא מחכמה נפקת והחכמה היא בחי' אחד האמת אשר בה שורה אוא"ס כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, וזהו חכמה כח מ"ה, היינו בבחי' מ"ה דחכ' שורה אוא"ס שלמעלה מבחי' חכמה, ואורייתא מחכמה נפקת, ולכן ע"י הקול דתורה מתקיים בחי' רוחא עילאה הנ"ל, כי הקול מורכב מג' יסודות אש מים רוח, כי יסוד האש הוא בלב, והריאה מרחפת ומנשבת על הלב19 לקרר חומה,
הערות
- 18. וזהו קרח אותיות חרק [חיריק] : ראה לקו"ת דרושים לשמע"צ פז, ב (בהגה"ה): ומבואר במ"א בשם הרב הקדוש ר' אברהם בן הרב המגיד נ"ע כי קרח אותיות חרק. ובס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' תב: שמע מבן מורו [הה"מ] ע"ה (ר' אברהם ז"ל נבג"מ) שקרח אותיות חר"ק. וראה גם לקו"ת שה"ש כו, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תנב. תקס"ז ע' קעו. ביאוה"ז לאדהאמ"צ מה, ג. אוה"ת שה"ש (כרך ב) ס"ע שצט-ק. סה"מ תרכ"ז ע' תכז. תרס"ג ח"א ע' קנו. קנח.
- 19. והריאה מרחפת ומנשבת על הלב : ראה בכ"ז בארוכה מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ה ע' א'תתכז-ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.