לז
החסד, או שע"פ החסד נבנה העולם. אמנם הנה נודע כי מהחסד לבד לא הי' יכול להיות התהוות העולמות, וכמובן ממלכותא דארעא שהיא כעין כו' שע"פ החסד לבד א"א להיות הנהגת המלוכה כ"א ע"פ דין ומשפט כמ"ש מלך במשפט כו' וארז"ל אלמלא מוראו כו', וכך יובן למעלה שהגם דכתיב והוכן בחסד מ"מ צ"ל גם מלך במשפט כו', וכן לענין התהוות השמים א"א ע"י החסד לבד כ"א גם ע"פ גבורה, וז"ע מים ואש. אמנם הנה הם שני הפכים שאש טבעו לעלות והמים יורדי' מגבוה כו' וגם בעצם מים מכבין אש, ולזה נק' הקב"ה מלך שלמה כמ"ש צאינה כו' מלך שהשלום שלו, כי המשל ופחד עמו עושה שלום כו', וכמשל שני שרים15 שהם נפרדים זמ"ז בתכלית השנאה כשעומדין לפני המלך מתבטלים לגמרי כו', וכך יובן שמפני כי המשל ופחד עמו עי"ז נעשה שלום במרומיו מיכאל וגבריאל שהגם שמיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש, ומ"מ אין מכבין זא"ז. ועד"ז יובן בענין אש ומים דשמים, שכאשר מאיר בחי' רוחא עילאה מתבטלי' חו"ג דאש ומים ומתקיימין כחדא, ובחי' רוח זה בחי' גבוה מדתו של יעקב, בחי' ונתתם לי אות אמת דא וא"ו עמודא דאמצעיתא בריח התיכון, ושרשו מבחי' אויר אור יו"ד, וזהו שאומרים בשמו"ע אלקי אברהם כו' וביעקב ואלקי בתוס' וא"ו, וכן והנורא, ושרש הוא"ו והנורא הוא מאל עליון כו', ולכן ע"י בחי' רוח עילאה זה מחברים ב' בחי' חו"ג, כי כשמאיר הארה מבחי' דלאו מכל אינון מדות במדות עי"ז מתבטלין חו"ג כו'.
וזהו שאמר בס"י ג' אמות אמ"ש16, אש מים אויר17, וכמו שאנו רואים שהאש מורגש בחוש הראי', והמים גם בחוש המישוש, והאויר לעוצם דקותו אינו מורגש בחושים הגשמי', ולכן ביכולתו לחבר ב' בחי' אש ומים. ועפ"ז יובן מאמר ר' יוסי הנ"ל שעביד שמיא מאש וממיא מתערבין כחדא ולא הוי גלדי, פי' כי המים כשהולכין הם הולכים בחוזק וכמ"ש ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים, וכתי' מקולות מים רבים אדירים, והרי הם בבחי' יש ומציאות התפשטות, אמנם ע"י בחי' רוחא עילאה שנשב בם אתגלידו, והיינו שכאשר רוח צפוני' מנשב במים[ednref_26_כה] עי"ז הם
הערות
- 15. המשל ופחד עמו עושה שלום כו' וכמשל שני שרים : הובא בשם הה"מ בס' מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' יב. תקס"ב ח"ב ע' תמ. תקס"ג ח"א ע' נב. ביאוה"ז לאדהאמ"צ ח, ג. פלח הרמון שמות ע' רסא. וראה גם אגה"ק סי"ב (קיז, א). לקו"ת תזריע כג, רע"ג. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקד. תקלה. המשך מצה זו תר"מ פרק נו"ן (סה"מ תר"ם ח"א ע' רלא-ב). ועוד.
- 16. שאמר בס"י ג' אמות אמ"ש : ראה גם לקו"ת שה"ש מט, ג.
- 17. אמ"ש אש מים אויר : במאמר שלפנ"ז (ד"ה ויאמר גו' לך לך הא'): אמ"ש שהוא ר"ת אויר מים אש. [edn_26_כה] ששכאשר רוח צפוני' מנשב במים. . בקי"ס. . שהוליך ה' ברוח קדים : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: אולי יש להעיר לענין ההפרש בין רוח קדים לרוח צפונית ממ"ש בד"ה אדם כי יהי' בעור בשרו מענין מתיבתא דרקיע שיש ב' מתיבתות, מתיבתא דמט"ט ומתיבתא דקוב"ה, מט"ט ביו"ד הוא בבריאה ע' בד"ה ונערים ממשתה נגינתם בס' תקס"ז , ובבריאה מאיר בינה, והיינו בהיכל קד"ק דבריאה בחי' ג"ע העליון, וז"ע רוח צפונית צפון ה' עילאה, ומתיבתא דקוב"ה זהו באצי' שהרקיע שע"ג חיוין עילאין הוא בינה שבה התגלות עתיק שזהו בחי' רוח קדים בחי' קדמונו של עולם, וי"ל כי תורה שלנו היא תורת הבריאה, בד"ה ויתן אל משה בס' שמות ח"ג , אבל תורה שלמעלה היא משל הקדמוני משל להבין בחי' קדמונו של עולם, והמשל הוא כמו רקיע, וע"י רקיע זה מבינים הנמשל הוא בחי' הרוח קדים שמזה נעשה הרקיע, כי בתורה נאמר ויהי קול מעל לרקיע, וכמו שהוא בתורה שלנו מעל רקיע שע"ג חיוין תתאין כ"ה בתורה שלמעלה מעל לרקיע שע"ג חיוין עילאין, וצ"ע.
- 116. בד"ה אדם כי יהיה בעור בשרו : אוה"ת תזריע (כרך ב) ע' תקלב.
- 118. בד"ה ונערים. . בס' תקס"ז : ד"ה ונערים ממשתה נגינתם הוא מש"פ ויצא תקס"ח, ונרשם בגוכי"ק אדמו"ר האמצעי בבוך (מס. 1196) הכולל מאמרי שנת תקס"ז ותחילת תקס"ח. — נדפס בס' מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תרכב. וראה גם שם ע' תשלב. ס"ע תשלג ואילך. סה"מ תרל"ב ח"א ע' ריד ואילך. ח"ב ע' שס ואילך.
- 119. בד"ה ויתן אל משה בס' שמות ח"ג : אוה"ת תשא ע' א'תתקסט-ע. וראה גם סה"מ תרכ"ז ע' קסו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.