לו
ב) וביאור הענין יובן ע"פ משארז"ל במד"ר למה נק' שמה ארץ שרצתה כו', פי' שרצתה ל' רצוא ול' רצון, פי' רצון לפי שנעוץ תחלתן בסופן ונעוץ סופן בתחלתן, ולכן היא בבחי' רצוא ותשוקה לאוא"ס ב"ה וכמ"ש למען יזמרך כבוד כו' נהורא תתאה קארי תדיר לנהורא עילאה ולא שכיך כו'. ויובן זה ע"פ מארז"ל תניא ר' יוסי אומר אוי להם לבריות שרואות ואין יודעות מה הן רואות כו' הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר המרגיז ארץ ממקומה ועמודי' יתפלצון, עמודי' על המים, המים על הרוח, רוח בהרים, הרים בסערה10, וסערה תלוי' בזרועו של הקב"ה, שנאמר ומתחת זרועות עולם.
והנה מאמר זה אמר ר' יוסי בזהר ג"כ11, רק שם נאמר בקיצור יותר, שא' כד ברא קוב"ה עלמא עביד שמיא מאש וממיא מתערבים כחדא ולא הוי גלדי לבתר אתגלידו ברוחא עילאה, ומתמן שתיל עלמא לקיימא על סמכין, וכולא קאים באורייתא כד משתדלין ישראל באורייתא מתקיים עלמא. והיינו כמ"ש במד"ר אלה תולדות השמים כו', אלה בזכות מי נבראו ובזכות מי הם עומדים בזכות ואלה שמות בני ישראל, ואלה בזכות מי נבראו כו' בזכות אלה העדות החוקים והמשפטים, וכן אמרו עוד במד"ר אמר הקב"ה העולם ומלואה לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ, וכן אמרו במשנה על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, והעיקר היא התורה שהרי עבודה וגמ"ח נאמר ג"כ בתורה וגם התורה היא קו האמצעי.
ויובן זה ע"פ מה שנבין תחלת דבריו שאמר עביד קוב"ה שמיא מאש וממיא וכן אמרו במד"ר נטל הקב"ה אש ומים ופתכן זה בזה ומהם נעשו שמים, פי' הערוך פתכן ערבן ובלבלן, ולכן בתיבת שמים יש אש ומים, מים בשלימות והשי"ן זהו מתיבת אש, והאל"ף מתיבת אש יוצא מקמץ שתחת השי"ן, כי קמץ מוציא אל"ף12 שזהו מהאותיות שמשלים לס"ר אותיות שבתורה כנודע מר"ת ישראל יש ס' רבוא אותיות לתורה, שהאותיות שיוצאין מהנקודות קמץ וחיריק וכדומה משלימים לס"ר אותיות13. והענין הוא דכתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה, ויש בזה ב' פי'14 הא' שצריכים לבנות
הערות
- 10. המים על הרוח, רוח בהרים, הרים בסערה : בחגיגה יב, ב שם [וכן הובא לעיל במאמר שלפנ"ז]: מים על ההרים. . הרים ברוח. . רוח בסערה.
- 11. והנה מאמר זה אמר ר' יוסי בזהר ג"כ : בהבא לקמן עד סוף פ"ה ראה ד"ה בזוה"ק כו' ר' יוסי פתח להצ"צ שם. וראה גם ביאוה"ז לאדהאמ"צ שם ח, ג ואילך. הובא באוה"ת לך לך שם.
- 12. בתיבת שמים. . והאל"ף מתיבת אש יוצא מקמץ שתחת השי"ן כי קמץ מוציא אל"ף : ראה פירש"י נדרים לז, ב: מה שקורין כו' שמים דלא כתבינן שא מים אל"ף בין שי"ן למ"ם כו' הלכה למשה מסיני דנקראין הכי. ובפי' הר"ן שם: שאע"פ שאין בהם אל"ף נקראים כאילו היתה בהם. [וראה בהנסמן בהערה שלאח"ז]. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"א ע' 11: ראה ג"כ בזה בספרי שמות גיטין: בית שמואל שמות אנשים — ואלק. אהלי שם שם כלל יו"ד ס"ה. קב נקי שם. ועוד.
- 13. שהאותיות שיוצאין מהנקודות. . משלימים לס"ר אותיות : ראה לקו"ת בהר מא, ב: אף שבתורה אין נמצא ס"ר אותיות, היינו מפני אותיות המשך שהם אותיות אהו"י שבכלל הנקודות שאינן בכתב אבל ישנן במחשבה, שהקמץ הוא אל"ף והחירק הוא יו"ד (וכדפרש"י ספ"ו דכתובות גבי ינחם כתיב כאילו כתיב ינאחם), אך איזו מהנקודות הם אינו ידוע. וראה גם סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קעא. תרכ"ט ע' לב. תרל"ג ח"א ע' כג. ח"ב ע' שסו.
- 14. עולם חסד יבנה ויש בזה ב' פי' : ראה יהל אור להצ"צ ע' שיד. סה"מ תרכ"ז ע' קמ. תרכ"ט ע' עג. תרל"ד ע' נד. וראה גם לקו"ת האזינו עו, ב. שה"ש יא, ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- אגרות קודש תקנא נדרים לז, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה נדרים לז, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז נדרים לז, א
- שולחן ערוך ט נדרים לז, א
- שולחן ערוך א נדרים לז , א
- שולחן ערוך י נדרים לז , א
- שולחן ערוך (ז) נדרים לז, א
- שולחן ערוך (א) נדרים דף ל"ז
- שולחן ערוך (ב) נדרים דף ל"ז ע"ב
- שולחן ערוך (ג) נדרים דף ל"ז
- שולחן ערוך (א) נדרים לז, א