לב

חפץ כמ"ש ואשרו כו' כי תהיו אתם ארץ חפץ, והתומ"צ שניתן לנו זהו בחי' אור זרוע לצדיק כמ"ש במד"ר פ' שלח לך ס"פ י"ז זרע הקב"ה התורה והמצות להנחילם לישראל לע"ל ולא הניח דבר שלא עשה בו מצוה, ולכן ע"י התומ"צ שנתן לנו יכולים לבוא לבחי' שורש נשמתו גם בחו"ל, ואם כי בודאי גדלה מעלת הארץ המכוונת לארץ העליונה, מ"מ גם בחו"ל ע"י תורה ועבודה וגמ"ח יכולים להגיע לשורש הנשמה שבבחי' ונוזלים מן לבנון.

וזהו שאמר ברבות רות הנ"ל כמה גדול כוחה של צדקה וגמ"ח שאין חסים לא בצל כו' כ"א בצל מי שאמר והי' העולם שאברהם ע"י שהרבה חסד בעולם, כמ"ש ויטע אשל בבאר שבע, אש"ל ר"ת אכילה שתי' לוי', שהי' מאכיל ומשקה ומלוה אותם שז"ע השפעת החסד, וכתיב באברהם והאמין בה' ויחשבי' לו צדקה, עי"ז בצל כנפיך יחסיון שאינו חס לא בצל כו' עד לא בצל כנפי חיות שהם מרכבה דבריאה, בהיות ידוע כי אברם ע"י העקידה נתעלה בבחי' אצי' כמשנ"ת בד"ה הנה אנכי כורת ברית²⁷, לכן זהו למעלה מבחי' כנפי החיות דבריאה כ"א בצל כנפיך בצל מי שאמר והי' העולם.

אמנם כ"ז הי' ע"י הארץ, כי בהיותו בחו"ל לא האיר בנפשו רק מבחי' מל' דיצי' לא יותר, ולכן כשבא לארץ אז אמר ואנכי עפר ואפר פי' שבא לבחי' הביטול דמרכבתא עילאה דחסד דאצי' שאז הרגיש בנפשו שהוא בבחי' עפר ואפר לגבי שרשו חסד שבאצי'[ednref_22_כב] כמ"ש בסש"ב באגה"ק²⁸, כי ע"י הארץ האיר בו מבחי' מל' דאצי', וע"י החסד שהרבה שאמרה מדת החסד כל ימי היות אברם בארץ לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי שהרי אברהם עומד שם במקומי וישמר משמרתי כמ"ש הפרד"ס בשער הכינוי' פ"ד בשם ס' הבהיר, דקדק לאמר בארץ להיות כי ע"י הארץ בא לבחי' זו, וזכה ג"כ להיות בצל כנפיך, כי בלא הארץ לא הי' יכול לבוא לבחי' זו. אבל ע"י מ"ת וע"י שלזרעך נתתי את הארץ העליונה וגם בהיותם בארץ כו' לא מאסתים בגלות בבל כו', שז"ע הכריתות ברית דמשה[ednref_23_כג] כו' כמשנ"ת בד"ה הנה אנכי כורת ברית הנ"ל²⁹, עי"ז יכולים להגיע לשורש הנשמה גם בחו"ל