ל

הערות

1. 23. רוח דלגו באמצעיתא דאקרי רוח חכ' ובינה והיינו ת"ת : ראה בהגהות מהרח"ו לזח"ב שם: שהת"ת נמשך מחכ' ובינה. וראה אוה"ת לך לך תרעח, ב: הת"ת שנק' רוח חו"ב לפי שנמשך מחו"ב. [edn_20_כ] בחי' קלא פנימאה קלא דבחשאי : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: בסידור אין אמר , קלא דאשתמע וקלא דלא אשתמע, פנימיות הקול מבינה חיצוניות הקול ז"א, בקול מה שבקול. [edn_21_כא] ובגמ' דחגיגה. . התחיל מלמטלמ"ע. . לזה ביאר בה כוונת תחילת הנעיצה יותר : בגוכי"ק מעיר ע"ז: י"ל שלענין נעיצת התחילה ג"כ אינו דומה העלאת אברהם להמשכת נש"י ע"י התומ"צ, שאברהם ע"י שהי' ע"י עובדות לזאת גם בארץ לא בא רק לשורשו שבאצי', ולכן ר"י כשהקדים בזהר פסוק מה ידידות ודרש מאמר זה עצמו שבגמ', לא הזכיר רק בחי' רוחא עילאה שמקיים שמים שמאש וממים, ושורש רוח זה הוא מחו"ב כמ"ש המק"מ בויקהל דרל"ח בשם נ"ב, ואח"כ הזכיר רוחא דכל רוחין ג"כ, והגם שזהו אינו שייך כ"כ להקדמת לך לך כו' מ"מ יש לומר שמ"מ שייך זה לנעיצת התחילה שהגיע אברם ע"י הארץ, וכנ"ל שי"ל שז"ע הסערה ע"פ המד"ר הנ"ל. אך ע"י התומ"צ שעושים גם בחו"ל שהתורה היא למעלה מזמן, וגם במצות י"ל כן, הגם שהם בזמן ומקום, מ"מ הרי כתיב וזאת המצוה כו' לעשות בארץ ואח"כ נאמר שמע ישראל שהיא חובת הגוף ונוהגת גם בחו"ל, ומ"מ כתיב בארץ, וע' בלק"ת בפ' ואתחנן ע"פ זה שתירץ שג"ע נק' ארץ, וע"י המצות תוס' אורות בג"ע, ומ"מ זהו ע"י התורה שהחכ' תחי' בעלי', וא"כ י"ל כן במל' דאצי' שמאיר בבריאה ג"ע העליון, שע"י המצות הגם שעושים אותם בחו"ל נק' ג"כ בארץ, ומכ"ש לפי מה שנת' לעיל שהארץ ניתן במתנה ברוחניות, (רק שי"ל שזהו כמו תפילה שצ"ל דרך ארצם כמו"כ מצות דוקא בזמן ומקום, והתלויות במקום אין עושים עכשיו) (ואברהם הגם שהי' בארץ וכתי' ג"כ לך אתננה מ"מ לא נצטוה בקיום המצות) הנה ע"י קיום התומ"צ מגיעים לבחי' נעיצת התחילה יותר ולכן בגמ' הזכיר גם בחי' זרועו של הקב"ה סובב הכללי לפי ששם אינו שייך להקדמת יציאת אברם מחוץ לארץ, כ"א ביאר מעלת הארץ בעצמה לכן ביאר כוונת נעיצת התחילה יותר.
2. 88. בסידור אין אמר : סידור עם דא"ח (ד"ה אין אומר ואין דברים) קפא, ב.
3. 92. וע' בלק"ת בפ' ואתחנן : דף ט, א.