כט

וזהו שאמר ה' לאברם לך לך היינו לשורש נשמתך כמו שהיא למעלה שיתגלה בו שורש נשמתו שזהו בחי' גבוה מאד, וכמ"ש בכתהאריז"ל שגילוי שורש הנשמה גבוה יותר מבחי' גילוי אלי' ורוח הקודש (שזהו בחי' רוח לבד משא"כ בחי' נשמה גבוה יותר הרבה, וכ"ש לפי מה שבזהר לא חשיב רק ד' בחי' נר"נ ונשמתא לנשמתא, שבחי' נשמתא לנשמתא כוללת בחי' חי' יחידה, שי"ל שבגילוי בחי' נשמה כוללת נשמה חי' יחידה). ולכן אמר ב"פ לך, שאם הי' הכוונה רק שיצא מארצו הי' צ"ל פ"א לך, ומהו שא' ב"פ לך, אלא שפי' לך לך שילך עד לך בחי' שורש נשמתו. והב' כפי"ן שבב' פעמים לך, י"ל כנגד ב' כתרים דנעשה ונשמע שכתרו לבניו במ"ת, כי כתר מחבר אוא"ס ב"ה עם האצי' או עם עולמות דבי"ע, כל כתר של כל עולם מחבר אוא"ס בעולם ההוא, ושני כתרים הם מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כ"ע דאיהו כתר מל' נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן. אך כדי שיוכל לבוא לשורש נשמתו זהו ע"י הארץ אשר אראך דוקא, וז"ע שארז"ל למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה שהוא ל' רצוא ול' רצון, פי' שכדי להיות בבחי' רצוא ותשוקה כ"כ שיוכל להגיע ע"י הרצוא שלו לבחי' רצון העליון ב"ה בחי' התחילה זהו ע"י הארץ דוקא שבה נעוץ כח התחילה, שלמעלה מבחי' ראש המתפשט כמשנ"ת במ"א (בד"ה ועמדו רגליו)²², ולכן בכדי שיבוא אברהם לבחי' שורש נשמתו בבחי' ונוזלים מן לבנון הי' צריך לצאת מארצו, אל הארץ כו' שבה נעוץ כח התחילה, ושם יבוא לשורש נשמתו בבחי' ונוזלים מן לבנון כו', וגם הי' צריך לצאת מארצך וממולדתך, כמשנ"ת לעיל שבחו"ל נמשך ההשפעה ע"י ע' שרים שדרך בם נמשך רק מבחי' מל' דעשי' ויצי' לבד לא יותר, וכדי שיגיע לשורש נשמתו הוצרך לעלות לארץ בחי' אשריך ארץ שמלכך בן חורין ששם מאיר מל' דבריאה ומל' דאצי'.

וזהו ששייך מאה"ז שאמר ר' יוסי ע"פ מה ידידות ושבגמ' חגיגה די"ב הנ"ל ללך לך, כי ענין רוחא ורוחא דכל רוחין זהו ב' ההמשכות, רוחא הוא בחי' המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית בחי' חידוש הישנות, ורוחא דכל רוחין הוא בחי' תוס' אורות כענין גילוי שבבית המקדש שנק' ידידות כמארז"ל במנחות הנ"ל שזהו בחי' יחוד עליון גילוי פנימיות אלקות, ואברהם שנק' ג"כ ידיד ע"ש פנימיות אהבתו להקב"ה אמר לו לך לך שיתגלה לו שורש נשמתו בחי' בסימו דנשמתא שזהו מבחי' רוחא דכל רוחין בחי' תוס' אורות, וזהו ע"י הארץ דוקא.

[ה)] ועדיין צריך להבין מפני מה בגמ' האריך בסיפור שהארץ עומדת על עמודי' ועמודי' על המים והמים על ההרים וההרים על הרוח והרוח בסערה וסערה בזרוע של הקב"ה, ובזהר הזכיר רק הסמכין והרוח. והענין הוא דהנה בזהר התחיל מלמעלה למטה, והתחיל בשמים שעשוי מאש וממים ואמר דקיימא ברוחא,