כח

משכנותיך, לידיד זה הקב"ה שנאמר אשירה נא לידידי, בחלקו של ידיד זה בנימין שנאמר לבנימין אמר ידיד ה', ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל שנאמר נתתי את ידידות נפשי (ירמי' י"ב). והיינו כי אברהם נק' ידיד ע"ש שמסר נפשו ומאודו שהי' לו אהבה בידידות להקב"ה, וכל עבודתו הי' להודיע אלקותו ית' בעולם ולהמשיך בחי' ש' הוי' וכמ"ש ויקרא בשם ה' אל עולם. [דוגמא כמו שבית המקדש שנקרא ידידות משכנותיך ע"ש היחוד ש' הוי' ואלקים או אד' שהי' בבית המקדש כמ"ש והוי' בהיכל קדשו היכל בגימ' אד' שהוא בחי' היכל לש' הוי', ולכן במקדש היו קורין את השם ככתבו, ונועדתי לך שם, ונועדתי אותיות ונודעתי, ל' והאדם ידע בחי' המשכת ש' הוי']¹⁹. ולכן א"ל ה' לך לך מארצך כו', והיינו כי הנה נת' לעיל שענין הידידות הוא בחי' תוקף האהבה, וע"י בחי' תוקף האהבה שהי' לו לאברהם לאלקות עי"ז רוח אמשיך רוח ואייתי רוח כמ"ש בזח"ב תרומה דקס"ב ב' ע"פ רוחו ונשמתו אליו יאסוף, שז"ע בשעתא דרוחא דכל רוחין ארים בסימא דנשמתא שהוא בחי' המתקת הדינים (המעכבים) שיתגלה בחי' התענוג עליון ובחי' המתיקות שבשורש נשמתן למעלה בחי' מזל שבנשמה, שנש"י עלו במחשבה וארז"ל במד"ר פ"א דבראשית שמחשבתן של ישראל קדמו לכל דבר. וענין המחשבה שלמעלה הוא בחי' גבוה מאד נעלה שע"ז נאמר כי לא מחשבותי מחשבותיכם²⁰, שלכאורה צ"ל מפני מה אמר כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא אמר בבחי' אחרת מלבושי הנפש או מדות הנפש. והיינו מפני כי במחשבה ניכר יותר ההפרש, כי ממחשבת האדם הגם כשיחשוב כל היום לא יתהווה מזה כלום, אפילו אם יחשוב כמה, כ"א ע"י דיבור שיצוה לזולתו לעשות או ע"י מעשה שיעשה בעצמו יכול לעשות איזה דבר כו' וג"ז רק יש מיש כמ"ש במ"א²¹, אבל ע"י מחשבת האדם לא יתהווה כלום. אבל למעלה לא מחשבותי מחשבותיכם כי במח' אחת נבראו כל העולמות כמ"ש בזהר ואפילו עולם התחי' הכל היו כלולים במחשבה א', וענין מה שנפרט הכל בעשרה מאמרות זהו בכדי שיוכל להיות בחי' נבראים נפרדים בעלי גבול, שמבחי' המחשבה נתהוו עלמין סתימין דלא אתגליין, וע"י שנפרטו בדבור בעשרה מאמרות עי"ז נעשה בחי' עלמין דאתגליין עד שנברא העוה"ז הגשמי והנבראים הגשמיים, אבל באמת נבראו הכל ע"י מחשבה א' הכוללת כל הנבראים שנבראו בפרט אח"כ ע"י הדיבור, ואין בפרט אלא מה שבכלל בבחי' מחשבה אחת שבה נבראו כל העולמות שנתגלו אח"כ ע"י הדיבור. והנה מחשבתן של ישראל קדמו לכל דבר, היינו בבחי' מח' זו הכוללת הכל שמשם שורש ומקור הנשמה, ועל בחי' זו שבנשמה ארז"ל אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי, שהוא בחי' שורש ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה שנק' בחי' מזל ע"ש ונוזלים מן לבנון, משא"כ בחי' הנשמה המלובשת בגוף היא בחי' אחרונה שבנשמה, וירדה ע"י ד' מדריגות טהורה בראת יצרת נפחת, בכדי שתוכל להתלבש בגוף האדם כו'.