כה

נפקת ובחכמה שורה אוא"ס שהחכמה היא בחי' כח מ"ה בחי' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, ולכן ע"י קול התורה נמשך התכללות המדות. והענין הוא דהנה הקול הוא ג"כ מורכב מג' יסודות אש מים רוח, כי יסוד האש הוא בלב, והריאה מרחפת על הלב להשקיט החום שזהו מבחי' יסוד המים, וכנודע שהריאה ממשכת כל מיני משקה, וע"י אמצעות הקנה יוצא הקול מורכב מג' יסודות אש מים רוח, ולכן אנו רואים שכאשר מתגבר באדם יסוד האש עד"מ משתנה הקול כו'. ועפ"ז יובן שע"י הקול דתורה שמורכב מג' יסודות אש מים רוח עי"ז נמשך קיום העולם שיתכלל חו"ג להיות כחדא בבחי' קיום וחיזוק, כי אורייתא מחכ' נפקת ובחכמה השראת אוא"ס כנ"ל, וע"י הארת אוא"ס ב"ה דלאו מכל אינון מדות איהו כלל מתבטלים המדות חו"ג ונכללים כחדא כו'.

ומ"ש בזהר ומתמן שתיל עלמא לקיימא על סמכין וסמכין לא קיימין אלא ברוחא, ובל' הגמרא נק' עמודים, והיינו הך, היינו שמפרש ענין קיום הארץ, דהנה כתי' כגבוה שמים מארץ, כי שמים הוא בחי' ז"א דאצי' (וגם חו"ב הוא בחי' שמים וארץ), ובכלל אצי' נק' שמים כמ"ש בבה"ז בתוס' דבשלח¹², שהוא בחי' ע"ס דאצי' אשר שם איהו וחיוהי חד, אבל הארץ הוא מקור לבי"ע עולמות הנפרדים נבראים בעלי גבול, ולזה מפרש דכמו קיום שמים חו"ג דאצי' הוא ע"י בחי' רוחא עילאה שעי"ז מתכללים חג"ת, כמו"כ קיום הארץ הוא ע"י סמכין הם בחי' נה"י דז"א, ע' במק"מ, ובחי' נה"י ז"ע שארז"ל כליות יועצות, והיינו שז"ע בחי' העצה איך שיומשך המשכת אלקות לבי"ע עולמות הנבראים ונפרדים, כמו שכאשר האדם צריך להשפיע שכל לזולתו אזי צריך לייעץ בעצמו איך להשפיע, כמו"כ יובן ענין בחי' נה"י שהו"ע בחי' כליות יועצות איך שיומשך בבחי' ארץ מקור דבי"ע בחי' השפעת והמשכת אלקות. וההתכללות דנה"י זהו ג"כ ע"י התומ"צ וכמ"ש במחוקק במשענותם, במחוקק הוא בחי' אותיות החקיקה שבתורה, במשענותם הוא בחי' המצות שנק' תמכין בחי' משענת כמ"ש בלק"ת בסוף הביאור ע"פ אז ישיר¹³ עלי באר. וזהו בחי' העמודים שבגמ' והסמכין שבזהר, שע"י בחי' התומ"צ מתקיימין שמים וארץ. ולכן מסיים בזהר וכולא קאים על אורייתא דכד ישראל משתדלין באורייתא מתקיים עלמא, שקיום השמים בחי' חו"ג הוא ע"י רוחא עילאה, וכן קיום הארץ הוא ע"י הסמכין נה"י, וכולא ע"י אורייתא לפי שאורייתא מחכ' נפקת בחי' כח מ"ה שבחכמה שבה השראת אוא"ס דלאו מכל אינון מידות איהו כלל, ולכן בה וע"י נמשך קיום העולם וגם נמשך תוס' אורות כו'.

אך צ"ל מפני מה בגמ' לא אמר ר' יוסי זה ע"פ דמה ידידות ובזהר אמר זה ע"פ דמה ידידות, הוא לפי שבזהר מקדים זה לפסוק לך לך כו' אל הארץ, וע"כ צ"ל שפסוק מה ידידות שייך לענין אברהם ולענין הארץ. אך הענין הוא דענין ידידות הוא בחי' תוקף האהבה, וע"ד שארז"ל ברבות פ' וישלח פ"פ שמפרשיתו של