כא

לכרובים וכנפים לשרפים, בא וראה כמה גדול כוחן של צדיקים וכמה גדול כחה של צדקה[ednref_16_טז] וכמה גדול כוחן של גומלי חסדים שאין חסין לא בצל שחר ולא בצל כנפי הארץ ולא בצל כנפי כרובים ולא בצל כנפי שמש ולא בצל כנפי שרפים, אלא בצל מי שאמר והי' העולם שנאמר מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון[ednref_17_יז] (תילים ל"ו ט'). וצ"ל מהו ענין ובני אדם בצל כנפיך יחסיון.

והענין הוא דהנה ידוע אשר מל' דאצי'[ednref_18_יח] לעולם לא תרד למטה ליצי' ועשי' להתלבש בע"ש, כ"א היא למעלה באצי' או בבריאה, ורק בחי' מל' דיצי' ועשי' מתלבשת בע"ש להשפיע להם השפע הראוי להם, וזהו שארז"ל גלו כו' שכינה עמהם, פי' שכאשר מצטרך להשפיע השפע לישראל בזה"ג בהיותם תחת ע' שרים אזי מוכרחת השכינה היינו בחי' מל' דיצי' ועשי' להתלבש בהשרים ההם שישראל שרוים על אדמתן, ודרך בו תעבור השפע כו', וז"ע שכינה עמהם, וזה ענין כשושנה בין החוחים. אמנם הנה כ"ז הוא בחי' מל' דיצי' ועשי' ולא מל' דאצי' שעז"נ וכבודי לאחר לא אתן. והטעם מה שמל' דיצי' ועשי' מתלבשים דוקא בע' שרים ולא מל' דאצי' (וזהו לפי קבלת האריז"ל ולא לפמ"ש בס' אור נערב שס' מאצי' יש הארה) (וגם מל' דבריאה רק לפרקים לבד תתלבש בהם ולא בתמידות),

הערות

  1. 68. בביאור ע"פ ואני אראה. . בסוף ספר תקס"ד : מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' רמה. ובתוס' הגהות באוה"ת לך לך תרעה, א ואילך. דרושים לשמע"צ ע' א'תתכח-ט. — והבא לקמן עד סוף הפיסקא מיוסד על ביאור הנ"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.