יז
כי אברהם הי' בבחי' ביטול והי' מרכבה לבחי' הוי' אחד, כי אברהם הוא אבר מ"ה כו', וכמ"ש ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה שתמיד הי' בבחי' ביטול ורצוא ושוב כו', והם לא רצו בזה. וזהו שדברו על אברהם, והיינו שבזה גופא שבנו את העיר והמגדל בזה דברו דברים חדים על שני אחדים לפי שהעיר והמגדל שלהם הוא היפך ממש משני אחדים הנ"ל. וזהו ששייך דברים אחדים שדברו להעיר ומגדל כו'. אך הכח הזה שהי' להם להמשיך העיר והמגדל להמשיך כח בסט"א ולהרוס הבנין דקדושה וכמו שאמר הכתוב וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם, זהו ע"י ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים, פי' שהם היו באחדות23, וע"ד שמצינו בדברי רז"ל על דורו של דוד שהיו צדיקים ואעפ"כ היו יורדים למלחמה ונופלים, ודורו של אחאב שהיו עוע"ז היו יורדים במלחמה ונוצחים, והיינו לפי שהי' בהם אחדות וכמ"ש חבור עצבים אפרים הנח לו, משא"כ דורו של דוד שהי' בהם דלטורי' כו', והיינו כי אחדות היא מדרגה גבוה מאד ולכן לא הי' כח במדה"ד לשלוט בהם, וגם שהיו שפה אחת שדברו כולם בלה"ק וכל השבעות ושמושי שמות הם בלה"ק דוקא, ולכן היו יכולים לפעול הכל כרצונם ע"י שמושי שמות. ולכן נאמר הבה נרדה ונבלה שם שפתם, והיינו שבלבל לשונם ומחמת זה נתפרדה האחדות, ואז הי' כח במדה"ד לשלוט עליהם ואז ויפץ ה' אותם כו'.
ה) ומעתה י"ל ענין מגדל עוז שם הוי'24, כי הנה ארז"ל הצדיקים שמם קודם להן דומים לבוראן שנאמר ושמי הוי' לא נודעתי להם, כך הצדיקים שמם קודם להן שנאמר ושמו מרדכי ושמו בועז, אבל הרשעים הן קודמין לשמן גלית שמו נבל שמו כו'. והענין הוא דהנה כתיב ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלקים לפדות לו לעם ולשום לו שם (בש"ב ז' ך"ג), וארז"ל ע"ז במדרש מצינו שהלך הקב"ה מהלך ת"ק שנה לעשות לו שם25 שנאמר ותעש לך שם כהיום הזה[ednref_11_יא], בנחמי' ט' יו"ד. ולהבין מהו ענין לעשות לו שם, הענין הוא דהנה מבואר למעלה שיש שני בחי', בחי' עיר אלקינו ובחי' מגדל, והנה עיר אלקינו הוא בחי' צירופי אותיות הדבור מבחי' דבר הוי' להחיות הנבראים, שהוא בחי' המשכת בחי' המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית שבכל יום נתחדש הבריאה מאין ליש, שע"ז נאמר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, המוציא במספר צבאם, שכל אחד ואחד מהלך בשבילו המתוקן לו שאלמלא הי' מעורב כוכב א' בחבירו הי' נחרב העולם, ועל זה נאמר בהבראם כיום הבראם ממש, שבכל יום נמשך המשכת חיות חדש להחיות את העולמות כו'. אך הוא רק חידוש הישנות לבד שאין בזה שום תוס' וגרעון כו' שהוא רק בחי' המשכת הטבע לבד, עוד כל ימי הארץ זרע וקציר כו'. אך יש בחי' המשכה שלמעלה מן הטבע כמו יציאת מצרים וקרי"ס שהוא היפוך הטבע ממש, הפך ים ליבשה שהיא בחי' המשכה שלמעלה מן הטבע,
הערות
- 23. פי' שהם היו באחדות : ראה תו"א נח שם יא, ב. ובמקומות שנסמנו בהע' שלפנ"ז.
- 24. ומעתה י"ל ענין מגדל עוז שם הוי' : בהבא לקמן (בפיסקא זו ושלאחרי') ראה אוה"ת נח שם תרנו, א. נ"ך (כרך ב) שם ע' א'יז-יח.
- 25. וארז"ל. . שהלך הקב"ה מהלך ת"ק שנה לעשות לו שם : ראה בארוכה סה"מ תר"ל ע' סז ואילך. וע' צז ואילך. [edn_11_יא] ועד"ז הוא פי' מ"ש ותעש לך שם כהיום הזה : בשולי הגליון נרשמה הגה"ה בגוכי"ק [ואח"כ נרשם ע"ז: ”הג"ה זו אצ"ל" אין צריך להעתיק]: הנה רש"י פי' בנחמי' ט' יו"ד ע"פ ותעש לך שם, שם רצון בלע"ז. וא"כ י"ל פי' ותעש לך שם שיתגלה בחי' רצון הוא בחי' שם שמקור לבחי' הוי', היינו בחי' שמו שקדם להוי' הוא בחי' עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד (וזהו כענין מ"ש במ"א בפי' חנון ורחום הוי' שהוא ית' חנון ורחום שיומשך בחי' שם הוי') בחי' השם כמו שהוא כלול בעצמותו. וצריך לומר שע"י העבודה דעכשיו בתומ"צ ויראה עי"ז יומשך לע"ל גילוי בחי' שם שקדם להוי'. וזהו ותעש לך שם הוא בחי' רצון בחי' כתר גלגלתא, שיהי' כהיום הזה שיאיר בגילוי כמו משה נתנבא בזה. אך מ"ש ברש"י בלע"ז א"י פירושו.
- 57. רש"י פי'. . ע"פ ותעש לך שם שם רצון בלע"ז. . אך מ"ש ברש"י בלע"ז א"י פירושו : כ"ה בפרש"י בדפוסי הנ"ך שלפנינו: ”שם, רצון בלע"ז". וראה ס' אוצר לעזי רש"י (תל אביב, תנש"א) שמביא עוד גירסא: ”שם, ריטם בלע"ז", אך גם לזה אין משמעות בלע"ז, ומביא שם שבחלק מכת"י רש"י נכתב: ”שם, רינון בלע"ז", שפירושו בל' צרפת הוא ”תהילה". מש"כ כאן: ”שם הוא בחי' רצון בחי' כתר", ראה לקו"ת פקודי ז, רע"ד: בס' הקבלה הראשונים כ' שמו גימטריא רצון. וראה גם לקו"ת בהר מג, א. מסעי צא, ד. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקמג. אוה"ת פנחס ע' א'פד. ובכ"מ [וראה הקדמה לס' ”שארית ישראל" (מאנסי, תשנ"ח) ע' 26, אודות מנהגם של כמה מגדולי ישראל (כמו הרה"ק הרי"ד מווילעדניק והרה"ק הר"מ מטשערנאביל, ועוד) לפרש את תיבות הלע"ז שבפירש"י ומשמעותם בלה"ק].
- 59. כענין מ"ש במ"א בפי' חנון ורחום הוי' : ראה לקו"ת ואתחנן ג, א. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' רב. מאמרי אדהאמ"צ נ"ך ע' תקפא ואילך. יהל אור להצ"צ ע' תרעז. אוה"ת תשא ע' ב'מו. ואתחנן ע' נד. וע' ס. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.