טו

שנמשך להם מהקדושה אינו מתלבש בהם בבחי' פנימי' כ"א ע"י מקיף להחיותם, וע"כ הם אחד עשר כי הם שני דברים, שהאור והחיות הנמשך להם הוא בחי' בפ"ע לפי שאינו מתלבש בהם כלל, וזהו"ע המקיף דלבונה, וזהו ותהי להם הלבינה לאבן היינו שרצו לקבל חיות רק מבחי' מקיף דלבונה, כי לקבל חיות מהקדושה שנמשך בבחי' פנימי' א"א לקבל כ"א ע"י ביטול, לכך רצו יותר לקבל רק מבחי' מקיף דלבונה, שהמקיף יכול להחיות גם לקליפות שהם נפרדים כו'. וזהו ע"ד שאנו רואים באותיות, שיש בחי' אותיות שהם נמשכים בבחי' פנימי' ממש להחיותם וכמו בדבר ה' שמים נעשו שהאותיות מתלבשים בבחי' אור פנימי ממש, ויש בחי' אותיות שאינם מתלבשים בבחי' פנימיות כ"א רק בבחי' מקיף לבד ואעפ"כ הם מחיים ומהווים, כמו עד"מ שמוש השמות והשבעת האותיות שהיו יכולים בדורות הקודמים להשביע השמות שמשביע בשם פלוני ומלאך פלוני שיהי' הדבר ההוא והי' נעשה כך תיכף ומיד¹⁸, ואעפ"י שאינו יודע ומשיג כלל את השם, שאותיות אלו הם רק בבחי' מקיף ואעפ"כ הי' פועל כו'. וזהו שרצו לקבל חיות מהמקיף דהיינו ע"י שמוש השמות¹⁹ וכמ"ש בלק"ת מהאריז"ל, וזהו ותהי להם הלבינה לאבן, שבחרו בלבינה מל' דקליפה שמקבלת רק מבחי' לבונה זכה שהוא רק מבחי' אור מקיף שמחי' קליפות כו', תמורת האבן מל' דקדושה, ורצו להרוס בנין העיר והמגדל דקדושה, וזהו כמ"ש ושפחה כי תירש גבירתה כו', אמלאה החרבה כו', ולזה גדלה חטאתם עד מאד. וז"ש הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים, פי' וראשו בשמים, הנה כתי' דרך הנשר בשמים, אם תגביהי כנשר²⁰ משם אורידך נאום הוי', והיינו כי שם הוי' מתחיל ביו"ד והיינו כי כדי שיומשך בבחי' שם הוי' שהוא בחי' חכ' זהו ע"י יו"ד דוקא שהוא בחי' צמצום, והיינו לפי שבחכ' נמשך אא"ס בבחי' גילוי ממש[ednref_10_י], וכדי שיומשך אא"ס בבחי' גילוי זהו ע"י צמצום דוקא, כי עצמות אא"ס אינו יכול להיות נמשך בגילוי כ"א ע"י צמצום, והנה נודע שכדי שיומשך בבחי' צמצום זה, זהו ג"כ ע"י צמצום שיש בנפש שזהו"ע יעקב יו"ד עקב שהוא בחי' ביטול וצמצום, וע"י בחי' ביטול וצמצום שיש בנפש עי"ז נתצמצם אא"ס שיומשך בבחי' חכ' בבחי' גילוי ממש, אך דור הפלגה שלא רצו בבחי' ביטול כו', ולזה אמרו הבה נבנה לנו עיר כו' וראשו בשמים, דהיינו שרצו לקבל מבחי' מקיפים עליונים שלמעלה מבחי' הצמצום שנתצמצם בע"ס דקדושה ששם אם צדקת כו' וכחשיכא