יד

שהמשכות והשפעות בקדושה נמשך ע"י עיר ומגדל דוקא, כי היו חכמים להרע, לכן בנו העיר והמגדל דלעו"ז ורצו להרוס בנין העיר ומגדל דקדושה. וזהו וימצאו בקעה בארץ שנער, הנה בקעה זה הוא לעומת א"י שכתי' בה לה' הארץ ומלואה, לכן הי' בהמ"ק בא"י דוקא, אבל בחי' בקעה זו הוא בחי' ההיפוך ממש בחי' סט"א מל' דקליפה, והוא כמו שמדבר הוא לעו"ז נגד א"י שנק' מדבר העמים, כמו"כ בחי' בקעה זו הוא היפך מבחי' א"י. וזהו וימצאו בקעה שמצאו מקום הנפרד כו' ובנו שם העיר ומגדל. ותהי להם הלבינה לאבן, כי הנה ארז"ל וכי יש אבנים בבבל כי אבנים הם בא"י דוקא וכמ"ש ארץ אשר אבניה ברזל, משא"כ בבבל שאין שם אבנים, וזהו ותהי להם הלבינה לאבן והיינו כי בחי' אבן הוא מדרגה גבוה שהאבן היא בריאה בידי שמים ולכך האבנים הם חזקי' מאד, משא"כ לבינה שהיא בריאה בידי אדם, וזהו מ"ש משם רועה אבן ישראל, אבן דוקא, ונק' אבן בוחן כו', והיינו כי אבן הוא בחי' אותיות אל"ף ב"ן¹⁴, שזהו ענין אדם ובהמה, כי ב"ן בגימ' בהמה, ואל"ף הוא בחי' אדם, והיינו שיש בחי' ביטול האל"ף שהוא בחי' ביטול דאדם שהוא בחי' מ"ה, ויש בחי' ב"ן שהוא בחי' ביטול דמלאכים שנק' בשם בהמות וחיות שהוא בחי' ביטול היש. והנה יש מעלה בביטול האדם נגד הבהמה ויש מעלה בביטול דבהמה¹⁵ נגד האדם, והיינו כי ביטול דאדם הוא עפ"י השגה וטו"ד משא"כ ביטול דבהמה, אכן יש מעלה בביטול הבהמה שהוא בחוזק יותר, לכן כתי' אדם ובהמה תושיע ה' וארז"ל אלו בנ"א שהם ערומי' בדעת כאדם ומשימים עצמן כבהמה ואז תושיע הוי', והיינו לפי שאז יש בהם ב' המעלות, וז"ש ואני תמיד עמך בהמות הייתי עמך, שעמך הוא בחי' בהמות דוקא בחי' ביטול שלמעלה מטו"ד¹⁶ והשגה שעי"ז דוקא הוא אני תמיד עמך כו', וזהו בחי' אבן שהוא בחי' הביטול דאדם ובהמה.

ג) אך דור הפלגה לא רצו בבחי' ביטול כנ"ל, וזהו ותהי להם הלבינה לאבן שתמורת האבן שהוא מל' דקדושה עשו הלבינה שהיא בחי' מל' דקליפה, וזשארז"ל זקף לבינה והשתחווה לה. וביאור ענין ותהי להם הלבינה לאבן, הנה נודע שבקדושה עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר, אך הנה בקליפות הם אחד עשר שזהו אחד עשר סממני הקטורת שהיו במקדש כנגד אחד עשר כתרין דמסאבותא¹⁷, והיינו מפני כי בע"ס דקדושה הנה האור והחיות הנמשך מאא"ס ב"ה להע"ס הוא מאיר בתוך הע"ס ומתלבש בהם בבחי' פנימי' ממש ולכן הם עשר ולא יותר כי האור נתאחד עם הכלי ממש כו', אך בקליפות הם י"א והיינו כי החיות