י

שהוא יום הארבעים כמו מי מקוה ארבעים סאה מטהרים כו' כמו"כ יוהכ"פ מטהר. אך הנה כמו שבשבת צ"ל מי שטרח מע"ש, שדוקא מי שטרח בע"ש יאכל בשבת שז"ע בחי' ששת ימים תעבוד בחי' העבודה בל"ט מלאכות לעשות לתקן כו', כמו"כ ביוהכ"פ שהוא בחי' שבת שבתון צ"ל ג"כ ל"ט ימים קודם, שז"ע ל"ט ימים שמר"ח אלול עד יוהכ"פ ע"ד ל"ט מלאכות, ועי"ז אח"כ יוהכ"פ יום הארבעים הוא בחי' רגל המלאכה היא בחי' המלאכה שמותרת בשבת, שמותרת גם ביוהכ"פ בחי' שבת שבתון כו' שזהו בחי' החסר אחת שאמרו במשנה כו'. ולכן מר"ח אלול מתחילין לבקש את בחי' האחת, שזהו מה שמתחילין לאמר מר"ח אלול אחת שאלתי כו', עד שביוהכ"פ מאיר ומתגלה בחי' האחת, ולכן המנינים דיוהכ"פ מתחילין באחת כמו שאנו אומרים ביוהכ"פ וכך הי' מונה אחת, אחת ואחת, אחת כו', והיינו שביוהכ"פ בחי' שבת שבתון מאיר בחי' המלאכה שחסר אחת שמותרת בשבת מארת ביוהכ"פ בגילוי להיותו בחי' שבת שבתון כו', וזהו לאטי לרגל המלאכה, לאט הוא בחי' יוהכ"פ יום הארבעים בחי' גילוי מלאכה אחת כו', וזהו עד אשר אבוא כו' שעירה, פי' שעירה קאי על השעיר המשתלח שהוא גמר הכפרה וכמארז"ל בפ"א דשבועות ועל שאר עבירות שבתורה הקלות והחמורות הזדונות והשגגות כו' שעיר המשתלח מכפר[ednref_9_ט].

בגוכתי"ק נרשם בשולי העמוד:

לאטי עולה חמשים י"ל מן הפסח עד חג השבועות קבלת התורה מדריגת צדיקים לוחות ראשונות, וכשחטאו ניתן לוחות אחרונות ביוהכ"פ, יום הארבעים מר"ח אלול, לאט מקוה לטהר, עצומו של יום מכפר, והגם כי לוחות אחרונות הם כפליים שיש בהם מדרש הלכות והגדות, מ"מ אלמלא לא נשתברו הלוחות לא הי' שכחה שנמשך מבחי' אחוריים כ"א הי' מאיר מוח הזכרון שהוא חכ' כמ"ש בפ' קדש ולזכרון בין כו', וזהו לאטי בתוס' יו"ד על לאט.