ח

הוא בחי' זה הדבר כנ"ל גבי משה נתנבא בזה. וע"ד כמו מלאכת המשכן, שבמשכן הי' כל הל"ט מלאכות, כי כל המלאכות נלמד ממלאכת המשכן, ובמלאכת המשכן הי' השראת השכינה כמ"ש ושכנתי בתוכם, וכן משה אמר ויהי נועם כו' יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. ועד"ז יובן בענין בחי' מלאכה שבתורה שהיא גבוה יותר מבחי' מלאכה דששת ימי החול כו' שע"י מלאכה שבתורה נמשך גילוי אלקות כו' בחי' זה הדבר כו'. ולכן אמרז"ל משחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, וזהו שאמרו במשנה סוף קדושין ר' נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, והיינו הגם שהמלאכה היא בחי' גדולה וכמו שא' שמעי' אהוב את המלאכה, מ"מ איני מלמד את בני אלא תורה, מפני כי מלאכתו של תורה הוא יותר נעלה הרבה משארי מלאכות גם כשהם באמונה ובכשרות כו', והוא מטעם הנ"ל שע"י מלאכה שבתורה נמשך בחי' גילוי אלקות להיות בבחי' זה הדבר כו'²¹.

ה) ומעתה יובן ג"כ ענין מה שארז"ל במשנה אבות כו' ארבעים חסר א'²² ולא אמרו ל"ט מלאכות, וגם מפני מה לא נאסרו ארבעים מלאכות שהרי יש ארבעים פעמים מלאכה בתורה כו'. והענין הוא דהגם שיש מ"ם פעמים מלאכה בתורה מ"מ לא נאסרו כ"א ל"ט, כי מלאכה אחת יש שמותרת בשבת, וכמארז"ל במד"ר בראשית ס"פ י"א כי בו שבת מכל מלאכתו, ממלאכת עולמו שבת, אבל לא שבת לא ממלאכת הצדיקים²³ ולא כו' אלא פועל עם אלו ועם אלו כו' ומנין ששכרן של צדיקים קרוי' מלאכה שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליריאך פעלת לחוסים בך כו'. נמצא שיש מלאכה שמותרת גם בשבת, והיינו ע"ד שהאכילה מותרת בשבת, הגם שהאכילה היא ג"כ בירור, מ"מ מותרת האכילה בשבת מפני שהיא ע"ד צדיק אוכל לשובע נפשו²⁴, והמאכל מתעלה ע"ד אתהפכא, ע' מזה בד"ה וידבר כו' ראשי המטות (למ"ד²⁵). ועד"ז יובן ענין המלאכה שמותרת בשבת שהוא בחי' שכר הצדיקים פעלת לחוסים בך, שהוא בחי' עדן בחי' עין לא ראתה כו' יעשה למחכה לו, שזהו ג"כ בחי' מעשה, בחי' מלאכה, אך מלאכה זו מותרת בשבת שלא שבת ממנה כו'. וזהו שאמרו במשנה ארבעים מלאכות לפי שבאמת יש ארבעים מלאכות, אך מ"מ חסר אחת היינו בחי' מלאכה אחת שלא נאסרה מטעם הנ"ל, וזהו חסר אחת היינו