ה

שנק' מלאכה להחיות ולהוות עולמות הנפרדים שזהו בחי' מלאכה כמשנ"ת לעיל, וכמ"ש ביונה ששאלו לו מה מלאכתך, ופירשו המפרשים ששאלו לו אם עסק באמונה.

ועפ"ז יובן ג"כ מה שארז"ל במד"ר ס"פ ויצא פע"ד ר' ירמי' אמר חביבה היא המלאכה מזכות אבות כו'¹¹, שהרי יעקב אמר את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקי' ויוכח אמש, שבזה הזכיר מלאכה ולא הזכיר זכות אבות, והיינו לפי שע"י מלאכה ממשיכים בחי' ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, בחי' אוא"ס שיומשך הדבור בצמצומים רבים שנקרא בשם מלאכה כו', שעי"ז הוא קיום[ednref_4_ד] העולמות כו'¹². וזהו מ"ש אחר ויניחהו כו' לעבדה כו' ויצו ה' אלקי' על האדם מכל עץ הגן אכול תאכל, והיינו שע"י העבודה בבחי' לעבדה ולשמרה עי"ז ציוה לו לאכול אח"כ, כי העבודה היא בחי' גבוה. ובזה יובן ג"כ מ"ש בפ' שני' דק"ש ואספת דגנך, שלכאו' מה"ע ואספת דגנך לק"ש, אך לפי משנ"ת לעיל שע"י המלאכה ממשיכים בחי' חידוש הישינות לכן נאמר זה בק"ש, אמנם צ"ל ואספת דגנך שצריך לאסוף ולקבץ כל הבחי' דגנך ותירושך ויצהריך אל בחי' אחד בחי' ביטול, והיינו ע"י שיהי' אצלינו תורתינו קבע ומלאכתינו עראי¹³ שהעיקר יהי' בחי' תורה כו' רק שצריך ג"כ לעשות מלאכה, כי כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה כו' וגם כמשנ"ת לעיל מעלת המלאכה שע"י מלאכה באמונה ממשיכים חיות העולמות כו'.

ועוי"ל טעם מה שגדולה מלאכה, ע"פ מה שידוע שיש ל"ט אבות מלאכות, ושורש ענין ל"ט מלאכות הם כנגד ל"ט קללות¹⁴ שנתקללו נחש וחוה[ednref_5_ה]